הסודות של התעשייה: מה עומד מאחורי הרכילות בתקשורת?

אתרים, עיתונים, מגזינים ותכניות טלוויזיה עוסקים רבות ברכילות ומביאים לידיעת הקהל הרחב המון פרטים פיקנטיים על אנשים אחרים. מה עומד מאחורי זה ולמי יש אינטרסים לפרסם אייטמים צהובים? הנה כל הסודות של התעשייה.

רכילות היא כיום חלק בלתי נפרד מכל גוף תקשורת. אם בעבר נהוג היה לייחס את הנוכחות של מדורי הרכילות לצהובונים בלבד, הרי שכעת כבר ברור שזה משהו שמשותף גם ליצרני התוכן שנחשבים לאקסקלוסיביים ביותר.

עם זאת, הסיבה לכך לא קשורה רק לשיקולי רייטינג אלא גם לאינטרסים של האנשים שעומדים מאחורי הקלעים ומושכים בחוטים.

קודם כל, צריך להבין שרכילות זוכה להצלחה כי היא פונה לכולם. קהל היעד שמתעניין בסיפורי רכילות כאלה ואחרים כולל נשים, גברים, מבוגרים, צעירים, בני נוער ואפילו ילדים.

האדם הוא יצור חברתי ומעניין אותנו לדעת מה קורה בחצר של השכן, בעיקר אם מדובר במישהו מפורסם ובסלבריטי עם פרופיל תקשורתי גבוה.

שנית, יש כל כך הרבה אתרי רכילות כי קל להפיק אייטמים מן הסוג הזה. אין צורך בתחקיר מעמיק על מנת לפרסם מי יוצא עם מי, מה גם שרוב הידיעות מגיעות מלכתחילה ממשרד יחסי ציבור של בעלי אינטרסים. למעשה, כאן בדיוק הנושא הופך למעניין ולפחות מובן מאליו מכפי שנהוג לחשוב.

כלל מפתח: כל פרסום הוא פרסום טוב

אחד התפקידים של משרד יחסי ציבור הוא להביא לידיעת הציבור הרחב פרטים מעניינים וחיוביים על הלקוחות שלו.

הדרך לעשות זאת לא חייבת להיות מסובכת ומתוחכמת, כי לפעמים כל מה שצריך הוא לשלוח הודעה לכתב רכילות בכיר. מאותו רגע הידיעה מתפשטת כאש בשדה הקוצים של האינטרנט ואין מישהו בארץ שלא שמע על האירוע.

מבחינתם של אנשים מפורסמים מתעשיית הבידור ושל אנשי עסקים מסוימים, כל פרסום הוא פרסום טוב. לא משנה להם אם הפרסום מבוסס על ראיון מקיף במגזין סוף שבוע או על אייטם קצר במדורי הרכילות של אתרי האינטרנט, כל עוד המסר עובר והשם שלהם נכתב בצורה נכונה. זה הבסיס של לימודי תקשורת ומכאן והלאה הפוטנציאל הוא אינסופי.

התקשורת חדשה – הרכילות ישנה

אי אפשר לדבר על רכילות בתקשורת בלי להזכיר את המאפיינים של אמצעי המדיה החדשים. השימוש במחשב לתיווך המסר בין המוען והנמען מאפשר לנו להפיץ בלחיצת כפתור כל פריט מידע למאות, אלפי ומיליונים אנשים.

זה גורם מצד אחד לתפוצה רחבה יותר של ידיעות רכילות מצליחות, אך מצד שני גם מקצר את משך החיים שלהן: אנחנו מתעניינים ביותר נושאים אבל לזמן קצר יותר, וכך מתפנה מקום לנושאים חדשים.

בקיצור, גופי תקשורת חייבים כל הזמן להאכיל את המפלצת ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות עיסוק ברכילות. זה לגיטימי לחלוטין ואין עם זה בעיה כל עוד מתייחסים לעניין בפרופורציות הנכונות.