כל מה שרציתם לדעת על עולם הקריפטו והבלוקצ'יין

עולם הכספים המוכר לנו שינה את פניו בשנים האחרונות והחל לשווק לנו את ההבנה שניתן לשלם על מוצרים גם באמצעות כסף אשר לא מונפק בשום בנק, ולמעשה מי שמחליט מה יהיה ערכו הם ההמונים. מטבעות קריפטו הם למעשה כסף מבוזר שערכו משתנה כל העת ועשוי להאמיר לגבהים (הכול בהתאם לביקוש שיש לו).

מאז שיצא לאור הפך הביטקווין להשקעה מוכרת בקרב אנשים רבים וישנן גם חנויות ועסקים רבים אשר מכירים בו כאמצעי תשלום לכל דבר ומאפשרים לרכוש בעזרתו מוצרים וסחורה. גיא גלבויז הינו מומחה לשוק ההון שניתן להיוועץ בו בנושאי כלכלה וכספים.

בשנת 2009 נולד הביטקווין ומאותו הרגע הוא מרעיד את עולם הכלכלה והעסקים. אמנם רבים סבורים שמדובר על משבר שיחלוף במהרה, אך כוחו של המטבע המבוזר הולך וגדל ויש לכך משמעות גדולה מאוד.

ניתן לראות את הביטקווין בתור מטילי זהב דיגיטליים אשר מעניקים יתרונות רבים בהשוואה לכסף מזומן. אך אין להתעלם מהחיסרון העיקרי שלו – אין אפשרות להכין ממנו תכשיטים.

מה נותן לביטקווין את הערך שלו?

ניתן להשוות את המטבע לזהב המוכר. היות וגם הוא לא נמצא בכל פינה ונחשב למצרך די נדיר הוא הפך למבוקש על ידי הציבור. כל מוצר אשר נחשב לנדיר הופך בסופו של דבר לאמצעי תשלום אשר מוסכם על כלל הציבור. ישנן כמה בעיות אשר יש לקחת בחשבון כאשר מדברים על שמירת הון:

זיוף - הבעיה הראשונה היא בעיית הזיוף. לאורך כל ההיסטוריה ניסו אנשים לזייף כסף ולהציג אתו כאמתי. מדינות רבות עושות מאמץ אדיר ביצירה של כסף שלא ניתן לזייף אותו. בין השאר עושים שימוש בסימני מים, זיזים מיוחדים במטבעות, חוטי כסף זעירים ועוד.

פתרונות אלו הם אמנם יעילים אך במקרים רבים מצליחים הזייפנים להתגבר עליהם וכך הם פוגעים במערכת הכלכלית של המדינה ומזינים תעשיות שונות של פשע, סמים וזנות.

סוגיית הבעלים של הכסף - על מנת לפתור את הבעיה הזו אנו מפקידים את הכסף שלנו במוסדות אשר אנו סומכים עליהם (כמו בנקים). מוסדות אלו מציגות מסמכים רלוונטיים אשר מוכיחים שהכסף שייך לנו ולא למישהו אחר.

אין כל אפשרות להתווכח או לסתור את מה שמציג הבנק, כל שכן כאשר רק חלק קטן מאוד של הכסף מוחזק בבנק וכל השאר הוא רק וירטואלי (תדפיסים, עמלות ועוד).

שווי הכסף - שמירה על שווי הכסף היא הבעיה החמורה ביותר. למעשה בבנקים אין כלל כסף אמיתי כך גם באוצר המדינה. מה שכן יש היא הבטחת פיאט שיש כסף. הסיכון האדיר שטמון בכסף פיאט (שכולנו מכירים) הוא שיתכן מצב שבו משבר כלכלי יגרום לאינפלציה בלתי מרוסנת שתגרום לירידה חדה בערך של הכסף.

אז איך פועל הביטקווין?

הביטקווין נוצר על ידי תהליך שנקרא כרייה. את מטבעות הביטקווין ניתן לכרות על ידי השקעת אנרגיה אשר מופנית לפתרון של בעיה מתמטית. על מנת להגיע לפתרון בעיה כזו ישנו צורך בכוח חישוב חזק במיוחד. היות ויצור המטבעות הינו תהליך יקר ולא פשוט וזיוף הוא כמעט בלתי אפשרי, הם הפכו לנדירים יחסית ועל כן אנו מעניקים להם ערך רב.

בנוסף מסתבר שיוצר המטבע סידר זאת ככה שבסופו של דבר יהיה סכום  סופי מוגבל של מטבעות. עובדה זו תיצור מצב שלא יהיה פיחות בערך של המטבעות. זאת בניגוד למחצבים כמו למשל זהב אשר אין לנו מושג כמה ממנו עוד נשאר במעמקי האדמה.

נראה כי כל מה שקשור לביטקווין נעשה בצורה מאורגנת ומסודרת מאוד ויתכן שזוהי התשובה למטבע עתידי שבו נוכל כולנו לבטוח בעתיד. שיטת התשלום במטבע זה הינה מקודדת ובלתי ניתן לשכפול.

התשלום נעשה בצורה כזו שאני מעביר מטבע או כמה מטבעות מהארנק שלי לארנק של אדם אחר (כמו העברה מחשבון בנק אחד למשנהו).כל עסקה כזו נקראת בלוקצ'יין.

מה זה בלוקצ'יין?

מדובר על ספר שיתופי שכזה אשר בו נרשמות כל עסקאות הביטקווין שמתבצעות ברחבי העולם. הוא חשוף בפני כל אחד וניתן להוריד את המידע לכל מחשב. למעשה הוא מחזיק את ההיסטוריה של כל העסקאות שקרו וקורות בזמן אמת.

כל עסקה שנעשית משודרת בזמן אמת לעולם וכול אחד יוכל לראותה. אבל, על מנת שהיא תהייה מוחלטת וסופית עליה להירשם כבלוקצ'יין – זוהי גם הוכחה לבעלות על המטבע. אך מי הם האנשים אשר יכתבו את העסקה בבלוקצ'יין? איך אהיה בטוח שהעסקה אכן תירשם בו?

הכתיבה בבלוקצ'יין הינה הליך שכולל רישום של עסקאות שבמהלכו נוצרים מטבעות חדשים על ידי כריה. קצב ואיכות הכרייה תלויה רק ביכולתם של המחשבים של הכורים לפתור חידות שהפתרון שלהן מבטיח שני דברים: כורה אשר המחשב שלו יצליח לפתור את החידה יהיה זה שיכתוב את העסקה בספר והכורה גם ירוויח מהפתרון עמלה וכמובן ביטקווינים חדשים.

כאשר עסקת משודרת לרשת היא הופכת לפומבית וכל אחד יכול לצפות בה (אם הוא מחובר לרשת). כך מתחילה תחרות בין כל הכורים שבה כל אחד מנסה לרשות עסקאות שנעשו בדקות האחרונות. המחשבים מנסים לייצר בלוק חדש ולכתוב את הבלוק בבלוקצ'יין.

מה כולל הבלוק?

הבלוק כולל כאמור את כל העסקאות אשר נוצרו בזמן האחרון אבל לא נרשמו עדיין בבלוקצ'יין. על מנת שכורה יהיה מסוגל לרשות אל העסקה בבלוקצ'יין עליו לאתר ביטוי מתמטי אשר ייצג את הבלוק.

נושא זה דורש משאבים גדולים מאוד של מחשוב שכן מדובר על חישובים מורכבים שכל פתרון לוקח בערך עשר דקות. המחשבים מן הסתם הופכים לחזקים יותר אך גם האתגר הופך לקשה יותר. עובדה זו גורמת לכך שתמיד ייקח בערך עשר דקות לפתרון כל אתגר ולייצר בלוק נוסף.

הראשון שמצליח במשימה הוא זה שכותב את הבלוק החדש אשר יכלול את כל העסקאות האחרונות בבלוקצ'יין וכמובן זוכה לתגמול בדמות עמלה וביטקויינים. כל הכורים האחרים רואים את הבלוק החדש ומוסיפים אותו אל עותקי הבלוקצ'יין שלהם (אך רק לאחר שווידאו שמדובר בבלוק תקין).

בסופו של דבר מדובר בסוג של תשבץ מאתגר מאוד אך כאשר מישהו פתר את התשבץ אפשר בקלות רבה לוודא שהפתרון הוא נכון ותקין.

מה מבטיח כריית ביטקווינים נוספים?

היות וקיים מנגנון מתגמל אשר מבטיח לכורים עמלות שמנות, עישנה מוטיבציה של שחקנים נוספים להצטרף למשחק. הכורים משקיעים ערך שהוא אובייקטיבי (אנרגיה) שמושקעת בדרך הקשה לחישוב אשר נדרש לרישום של כל בלוק.

לערך הזה קוראים הוכחת עבודה. פירוש הדבר הוא שקיימת הוכחה שהכורים השקיעו את האנרגיה על מנת לרשות את העסקה, וכך לא ניתן לזייף או לחלופין להעתיק ביטקווין.

ההצלחה של המנגנון נובעת מכך שהוא פועל בצורה תקינה וקיים בו פיקוח הדדי. יצור של בלוק שאינו תקין יתגלה מיד על ידי כורים אחרים והוא יפסיד את העמלה וגם את הביטקווינים.

על כן למרות התחרות אשר מתקיימת בין הכורים ולמרות שאף גוף לא מפקח עליהם, הם פועלים בצורהה מסודרת במסגרת חוקית ומאורגנת. גיא גלבויז הינו יועץ עסקי שחי את עולם הכלכלה והכספים ומכיר את נושא הביטקווין באופן מושלם.