ההיסטוריה של האופנועים - מבט לאחור

הכירו את גוטליב דיימלר שנולד בגרמניה ב-1834, ו-14 שנה לאחר מכן החל לעבוד כחרש תותחים. תעשיית המתכת משכה את עיניו וידיו הטובות של גוטליב הילד, שהחליט להתפתח בתחום ההנדסה ולהשקיע את מיטב זמנו וכספם של עשירים, בכדי לצבור ידע והשכלה טכנית. דיימלר החל לעבוד בחברה הנדסית ושם פגש את וילהלם מייבאך, מומחה שרטוט טכני שהפך לחבר טוב וקולגה מקצועית. שני החברים עבדו בחברתו של ניקולאוס אוטו, מי שהמציא את מנוע הבעירה הפנימית, או מנוע הבנזין, שלימים הפך למנוע הפעיל ברוב כלי התחבורה בעולם (כן, בגללו לרוב המכוניות בעולם קוראים "אוטו").

ייעודם המקורי של דיימלר ומייבאך בחברה היה לייעל את מנוע הבנזין של אוטו, אך ריב רציני בין האחרון לדיימלר הביא לפיטוריו, כשמייבאך מצטרף אליו. השניים המשיכו לעבוד באופן עצמאי על פיתוח מנוע בעירה פנימית קטן (הכל יחסי), ובשנת 1885 התקין דיימלר מנוע כזה על זוג אופני עץ כבדים והציג עם חברו מייבאך, הלכה למעשה, את האופנוע הראשון.

תחילת המסע

רכבים דו גלגליים ממונעים הוצגו כבר לפני ההמצאה של דיימלר ומייבאך, אך שם מדובר היה במנועי קיטור ענקיים ומגושמים, שבקושי הניעו את הרכבים האלו, והשימוש בהם הוכח כלא יעיל מהר מאד. מנוע הבנזין סיפק כבר פתרון ישים ושימושי, ועד היום אופנועים מושתתים על הטכנולוגיה של מנוע המעביר כוח לגלגל האחורי באמצעות שרשרת.

ב-1894, כ-9 שנים לאחר המצאת האופנוע, החל הייצור של "הילדבראנד וולפמולר", האופנוע המסחרי הראשון. למרות שיוצרו ממנו רק כמה מאות בודדות, ההילדבראנד היה נושא בשורה של ממש, עם צמיגי גומי פנאומטיים, מערכת קירור לבוכנות ומשאבת דלק. מהירותו המקסימלית היתה 45 קמ"ש והמנוע עצמו הגיע ל-240 סל"ד. שנה לאחר מכן, אחד האופנועים האלו הגיע לחופי ארה"ב, בזמן שממציא אמריקאי בשם איי.ג'יי פנינגטון מציג את האופנוע הראשון פרי פיתוחו כשהדגם שלו מגיע ל-93 קמ"ש!

המירוץ מתחיל

בין השנים 1901 ל-1903 נכנסו חברות רבות לתחום פיתוח וייצור אופנועים למכירה. לי-אנפילד האנגלית-הודית מייצרת את דגם ה"רויאל" שלה, טריומף, הארלי דיווידסון המיתולוגית ואינדיאן, שמהר מאד פותחת פער ניכר על המתחרות שלה והופכת ליצרנית האופנועים הגדולה בעולם. במקביל לתחרות בין החברות, מתחילים תחרויות ומירוצים שהופכים עד מהרה לתרבות של ממש. הביקוש לאופנועים עולה ומתפשט, וב-1928, חברת DKW הגרמנית עוקפת את אינדיאן בסיבוב והופכת ליצרנית האופנועים המובילה. כ-12 שנה לאחר מכן, תתחיל מלחמת העולם השנייה, ו-DKW תייצר לארץ מולדתה עשרות אלפי אופנועי קרב, שיהפכו לסמל מזוהה עם הצבא הנאצי.

הפראים, החופשיים והאסייאתים

אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, מתחילים להתאגד קבוצות רוכבים באמריקה סביב המכנה משותף להם – ותיקי מלחמה, היפים, כנופיות ונוודים מקימים מועדוני רוכבים, כשהמפורסם שבהם הוא ה-Hells Angels, שהיו ידועים לשמצה באלימותם, אך גם בנאמנותם הקבוצתית להארלי דיווידסון. הכלכלה העולמית קורסת, יש מעט מאד מקורות מימון לפיתוח רכב, אך שוק האופנועים חוזר לפרוח.

מבעד לתדמית של כלי רכב מסוכן, המזוהה עם מועדוני הרוכבים – אל המשחק נכנסות חברות יפניות, עם טכנולוגיות חדשות, מערכות בלימה מתקדמות יותר, וחוויות רכיבה שונות, על המסלול עולים אופנועי כביש, אופנועי שטח, אופנועי טיורינג, דו שימושיים ועוד. למרות ש-NSU, חברה גרמנית, כובשת את פסגת יצרני האופנועים, היפניות לא מרפות ממנה וממשיכות לפתח אופנועים מהירים ומשוכללים יותר. סוזוקי, קאוואסקי, ימאהה והונדה לא מורידות את היד ממצערת הפיתוח, וב-1970 הונדה קוטפת את המקום הראשון מ-NSU, והופכת ליצרנית האופנועים הגדולה בעולם, תואר שהיא שומרת עליו עד היום.

אל האופק ומעבר

134 שנים עברו מאז הצגת האופנוע הראשון, ממהירות של כ-28 קמ"ש באופנוע של דיימלר-מייבאך, אנו מגיעים היום ל-672 קמ"ש של הדודג' טומהוק, סופר אופנוע עם 500 כוחות סוס ויכולת האצה של שניה וחצי מאפס למאה קמ"ש. מעבר לטכנולוגיות שגם טסות אל העתיד, חברות רבות קמו, נפלו, שרדו ולקחו חלק במסע המרתק הזה שלוקח אותנו, אוהבי הרכיבה, התעשייה והעיצוב קדימה, ועושה זאת על שני גלגלים.