יוסי אלוני, פלאש 90אלביט קיבלה פיצוי, רפאל ותע״א עדיין מחכות למיליארדים
בזמן שאלביט מערכות כבר הגיעה להסדר עם המדינה על החוב שנצבר כלפיה, שתי התעשיות הביטחוניות שבבעלות המדינה, רפאל והתעשייה האווירית, עדיין ממתינות לכסף. על פי ההערכות, משרד הביטחון חייב להן יחד כ-14.5 מיליארד שקל, והמחלוקת סביב הדרך להסדיר את החוב הפכה לעימות גלוי בין רשות החברות הממשלתיות לבין משרד האוצר.
החובות נוצרו בעיקר בשל ההזמנות הדחופות של תחמושת ומערכות נשק מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. לפי ההערכות, לרפאל חייבת המדינה לפחות כ-8 מיליארד שקל, לתעשייה האווירית כ-6.5 מיליארד שקל, ולאלביט כ-3.5 מיליארד שקל. ברשות החברות צופים שעד סוף השנה יגיע החוב לשתי החברות הממשלתיות לכ-16.5 מיליארד שקל.
הסדר אחד לאלביט, הצעה אחרת לחברות הממשלתיות
בימים האחרונים סגר אגף החשבת הכללית באוצר את החוב לאלביט, והמדינה התחייבה לשאת בעלויות המימון שנגרמו לחברה בגלל העיכוב בתשלום. פרטי ההסדר לא נחשפו, ואלביט הזכירה אותו רק בדוחות הכספיים לרבעון השלישי שפרסמה בשבוע שעבר. מנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס, הגדיר אותו "הסדר הוגן".
מול רפאל והתעשייה האווירית המצב שונה. המדינה מבקשת לקזז את עלויות המימון מהדיבידנדים שהחברות אמורות להעביר לה כבעלת המניות. בשתי החברות הצטברו רווחים של כ-3 מיליארד שקל משנות 2024 ו-2025 שעדיין לא חולקו, כמחצית מהרווח הנקי השנתי של כל אחת מהן, ובהנחיית רשות החברות הן עיכבו את העברתם בגלל החוב.
מנהל רשות החברות, רועי כחלון, פנה בסוף השבוע בדחיפות לחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לדבריו, "הפער בין היחס לחברה שאינה ממשלתית לבין היחס לחברות שבבעלות המדינה מעלה חשש ממשי לניצול לרעה של מעמדה של המדינה כבעלת השליטה וכלקוחה מהותית של החברות". כחלון הוסיף כי "אין זה סביר שחברה פרטית תזכה לפיצוי מלא על עלויות המימון בעוד שהחברות הממשלתיות יידרשו לשאת בעלות זו בעצמן".
צילום: התעשייה האוויריתמיליארד שקל בשנה על ריבית
ברשות החברות מציינים שכשלושה רבעים מהחוב ממתינים לתשלום יותר מ-90 יום. כדי לממן את הפער החברות נאלצות לגייס אשראי יקר, ועלות המימון של שלוש התעשיות יחד מוערכת בכמיליארד שקל בשנה. ההשפעה כבר ניכרת בתוצאות: ברבעון השני של השנה רשמה התעשייה האווירית תזרים מזומנים שלילי של כ-800 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי של כ-170 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מחר (שני) צפויה החברה לפרסם את דוחותיה לרבעון השלישי, שיראו אם המגמה נמשכת.
באוצר: הוצע הסדר הוגן
במשרדי האוצר והביטחון מסבירים שההסדרים שהוצעו לרפאל ולתעשייה האווירית נבנו לכל חברה בנפרד ולכן שונים מזה של אלביט. לטענתם, מצבן הפיננסי של שתי החברות טוב מאי פעם, בין היתר בזכות ההזמנות הגדולות של מערכת הביטחון והעסקאות שהמדינה מקדמת עבורן בחו"ל. כ-55% מהיצוא הביטחוני של ישראל ב-2025 נחתם בעסקאות בין ממשלות שבהן תיווך משרד הביטחון, ובהן מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה בכ-7 מיליארד דולר ומערכות הגנה אווירית ליוון ביותר מ-3 מיליארד דולר.
באוצר גם טוענים שרשות החברות חרגה מסמכותה כשהורתה לחברות לעכב את הדיבידנדים, ומדגישים שלחברות הוצע הסדר וולונטרי שאמור להיטיב איתן, ואם יבחרו שלא לחתום עליו, זו זכותן.
ברקע נמצא תקציב הביטחון, שתפח מאוד מאז פרוץ המלחמה. בתחילת 2026 נקבעה לו מסגרת של 112 מיליארד שקל, כיום הוא עומד על כ-158 מיליארד שקל, ובמערכת הביטחון מצפים לתוספת של 22 עד 25 מיליארד שקל עד סוף השנה. אם זה יקרה, השנה תסתיים עם תקציב ביטחון של כ-183 מיליארד שקל, הגבוה אי פעם.
תגובות
0נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם














