מחקר: "תאומים דיגיטליים" של תאי חיסון מצביעים על שתי תרופות קיימות שעשויות לדחות לידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא אחת הסיבות המרכזיות לתחלואה ולתמותה של תינוקות, ועד היום כמעט שאין תרופות שמסוגלות לעכב אותה. מחקר חדש של חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, שפורסם בכתב העת Science Advances, מציע דרך אחרת לחפש טיפול: "תאומים דיגיטליים" של תאי מערכת החיסון.

מודל ממוחשב במקום ניסוי בנשים בהיריון

ניסויים קליניים בנשים בהיריון מורכבים מאוד מבחינה אתית, ולכן התחום סובל ממחסור במחקרים ובטיפולים. כדי לעקוף את הבעיה, פיתחו החוקרים מודל ממוחשב בשם SIMCO, שמדמה ברמת התא הבודד כיצד תאי החיסון שקשורים לתחילת הלידה מגיבים לכל תרופה.

בשלב הראשון בדקו החוקרים במעבדה כיצד משפיעות התרופות על תאים מדגימות דם של נשים בהיריון ושל משתתפים שאינם בהיריון. בשלב השני השתמשו בדגימות של 11 נשים בהיריון כדי לקשר בין פעילות מערכת החיסון לבין שבוע ההיריון שבו התרחשה הלידה. שילוב שני חלקי המידע אפשר למודל לחזות כיצד כל תרופה עשויה להשפיע על מועד הלידה.

חומצה פולית ואספירין עם תרופה לצרבת

החוקרים בחנו תשע תרופות שכבר מאושרות לשימוש ונחשבות בסיכון נמוך, בהן מטפורמין לסוכרת, פרבסטטין להורדת כולסטרול ולנסופרזול לצרבת. שתי אפשרויות בלטו: 5-מתיל-טטרהידרופולאט, שהיא צורה פעילה של חומצה פולית, והשילוב של אספירין עם לנסופרזול. לפי המודל, שתיהן עשויות לעכב את תחילת הלידה.

שבע התרופות האחרות התנהגו במודל באופן הפוך בתחילה: הן האיצו את התהליכים שקשורים לתחילת הלידה, ורק בהמשך האטו אותם.

עדיין לא המלצה לטיפול

מדובר בממצאים של מודל ממוחשב שמבוסס על מספר קטן של דגימות, ולא בניסוי קליני בנשים בהיריון. כדי לדעת אם התרופות אכן מונעות לידה מוקדמת, יידרשו מחקרים קליניים. לדברי החוקרים, הגישה יכולה לעזור לבחור מראש את המועמדות המבטיחות ביותר לניסויים כאלה.

הכתבה אינה מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול או להפסיק תרופות בהיריון ללא התייעצות עם הרופא המטפל.