הקרב על 180 אלף קולות: כך אחוזי ההצבעה עשויים לשנות את גורל גוש נתניהו בבחירות הקרובות | כל הנתונים

כמעט חצי מיליון בעלי זכות בחירה נוספו מאז הבחירות האחרונות

ישראל נערכת למערכת בחירות נוספת, כאשר מספר בעלי זכות הבחירה עומד על כ-7.3 מיליון אזרחים, לעומת 6.79 מיליון בבחירות שנערכו בנובמבר 2022. מדובר בגידול של יותר מחצי מיליון בעלי זכות בחירה, נתון שעשוי להשפיע על מספר הקולות הדרוש למפלגות כדי להיכנס לכנסת ועל חלוקת המנדטים בין הגושים.

בבחירות האחרונות הגיעו לקלפיות 4,794,593 אזרחים, שהיוו 70.63% מבעלי זכות הבחירה. מתוכם נספרו 4,764,742 קולות כשרים. המשמעות היא שכמעט שני מיליון בעלי זכות בחירה לא השתתפו בהצבעה, נתון המדגיש את גודלו של ציבור הלא-מצביעים ואת השפעתה האפשרית של השתתפות גבוהה יותר בבחירות.

אולם שיעור הצבעה גבוה אינו מבטיח בהכרח התחזקות של מחנה פוליטי מסוים. השאלה המרכזית היא אילו מצביעים יגיעו לקלפיות, לאילו רשימות יעניקו את קולם, וכמה מהמפלגות המתמודדות יצליחו לעבור את אחוז החסימה.

כמה קולות צריך כדי להיכנס לכנסת בשנת 2026?

אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים. מפלגה שאינה מגיעה לרף זה אינה משתתפת בחלוקת 120 המנדטים, גם אם קיבלה תמיכה של עשרות אלפי אזרחים. לכן, בניגוד לתפיסה הרווחת, לא קיים מספר קבוע של קולות המבטיח כניסה לכנסת.

בהתבסס על כ-7.33 מיליון בעלי זכות בחירה, ובהנחה ששיעור הקולות הפסולים יהיה דומה לזה שנרשם בבחירות הקודמות, ניתן להציג כמה תרחישים אפשריים:

• 60% הצבעה: כ-142 אלף קולות יידרשו כדי לעבור את אחוז החסימה.

• 65% הצבעה: כ-154 אלף קולות.

• 70% הצבעה: כ-166 אלף קולות.

• 75% הצבעה: כ-178 אלף קולות.

• 80% הצבעה: כ-189 אלף קולות.

מדובר בחישובים משוערים בלבד, אך הם ממחישים נקודה משמעותית: ככל ששיעור ההצבעה עולה, גדל גם מספר הקולות הנדרש למפלגות כדי לעבור את אחוז החסימה. מפלגה שתזכה ב-160 אלף קולות עשויה להיכנס לכנסת בתרחיש של השתתפות נמוכה יחסית, אך להישאר בחוץ אם שיעור ההצבעה יהיה גבוה במיוחד.

מה מלמדים אחוזי ההצבעה בחמש מערכות הבחירות האחרונות?

בין אפריל 2019 לנובמבר 2022 התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות, ובכולן נרשמו שינויים בשיעור ההשתתפות. באפריל 2019 הצביעו 68.46% מבעלי זכות הבחירה, בספטמבר אותה שנה עלה שיעור ההצבעה ל-69.83%, ובמרץ 2020 הוא הגיע ל-71.52%, השיעור הגבוה ביותר באותה תקופה.

במרץ 2021 חלה ירידה משמעותית לשיעור הצבעה של 67.44%, ואילו בבחירות נובמבר 2022 חזר שיעור ההשתתפות לעלות והגיע ל-70.63%. למרות ההבדלים בין מערכות הבחירות, הנתונים מלמדים כי אין קשר ישיר וקבוע בין שיעור ההשתתפות הארצי לבין מספר המנדטים שמקבל גוש נתניהו.

כך, בבחירות מרץ 2020, שבהן נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מבין חמש המערכות, הליכוד קיבל 36 מנדטים, אך גוש נתניהו לא השיג רוב עצמאי של 61 מושבים. לעומת זאת, בנובמבר 2022, כאשר שיעור ההצבעה היה נמוך מעט יותר, השיג הגוש רוב ברור של 64 מנדטים.

הסיפור של בחירות 2022: כיצד 48% מהקולות הפכו ל-64 מנדטים?

הבחירות לכנסת ה-25 סיפקו את אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת שיטת הבחירות על הרכב הכנסת. הליכוד קיבל 32 מנדטים, הציונות הדתית ועוצמה יהודית שהתמודדו ברשימה משותפת זכו ב-14, ש"ס קיבלה 11 ויהדות התורה שבעה. בסך הכול הגיע גוש נתניהו ל-64 מנדטים, שאפשרו את הקמת הממשלה.

אולם הנתון המעניין במיוחד נמצא במספר הקולות. ארבע הרשימות שהרכיבו את הגוש קיבלו יחד כ-2.305 מיליון קולות, שהם כ-48.4% מכלל הקולות הכשרים. אף ששיעור התמיכה בהן היה נמוך ממחצית הקולות הכשרים, הן קיבלו יותר ממחצית המושבים בכנסת.

ההסבר טמון בין היתר באחוז החסימה. בבחירות אלה כ-417,400 קולות ניתנו למפלגות שלא הצליחו להיכנס לכנסת, ולכן לא השתתפו בחלוקת המנדטים. מדובר בכ-8.76% מכלל הקולות הכשרים, שיעור שהשפיע באופן משמעותי על חלוקת המושבים בין הרשימות שכן עברו את אחוז החסימה.

מרצ, בל"ד והקולות שנשארו מחוץ לכנסת

אחד האירועים המשמעותיים בבחירות 2022 היה כישלונן של מרצ ובל"ד לעבור את אחוז החסימה. מרצ קיבלה 150,793 קולות, והייתה רחוקה 4,062 קולות בלבד מהכניסה לכנסת. בל"ד קיבלה 138,617 קולות וגם היא נותרה מחוץ לפרלמנט.

במקביל, מפלגת הבית היהודי בראשות איילת שקד, שהביעה תמיכה בהקמת ממשלה בראשות נתניהו, קיבלה 56,775 קולות ולא נכנסה לכנסת. משמעות הדבר היא שקולות שלא תורגמו למנדטים היו קיימים בכמה מחנות פוליטיים, ולא רק בקרב המפלגות שהתנגדו לנתניהו.

הפער בין מספר הקולות לבין חלוקת המושבים העניק לגוש נתניהו רוב פרלמנטרי ברור. המקרה ממחיש כיצד מפלגה שנמצאת מעט מתחת לאחוז החסימה עשויה להשפיע על מאזן הכוחות, גם בלי שאחד המצביעים שינה את הצבעתו למפלגה אחרת.

מה יקרה אם שיעור ההצבעה יגיע ל-75%?

בהנחה שכ-7.33 מיליון ישראלים זכאים להצביע, שיעור השתתפות של 75% משמעותו כ-5.5 מיליון מצביעים. מדובר בכ-700 אלף מצביעים יותר ממספר המצביעים בפועל בבחירות 2022, אם כי חלק מהפער נובע מגידול במספר בעלי זכות הבחירה מאז.

בתסריט כזה, אחוז החסימה עשוי להתקרב ל-178 אלף קולות. מפלגות קטנות שלא יצליחו להגדיל את מספר תומכיהן בהתאם לגידול במספר המצביעים עלולות למצוא את עצמן מתחת לרף הדרוש לכניסה לכנסת.

עבור גוש נתניהו, המשמעות תלויה בחלוקת התמיכה בין הליכוד לבין המפלגות השותפות לו. אם אחת הרשימות המזוהות עם הגוש לא תעבור את אחוז החסימה, הקולות שתקבל לא יתורגמו למנדטים. מנגד, מצב דומה בקרב מפלגות המתנגדות לנתניהו עשוי להשפיע על חלוקת המושבים לטובת הרשימות שכן עברו את הרף.

כמה קולות שווה מנדט אחד?

בבחירות 2022 עמד המודד הראשוני למנדט על 36,227 קולות, לאחר שהקולות שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה הוצאו מחלוקת המנדטים. עם זאת, חשוב להדגיש כי מספר הקולות למנדט אינו קבוע, וחלוקת המושבים הסופית מושפעת גם מהסכמי עודפים ומשיטת החישוב הקבועה בחוק.

בבחירות הקרובות, אם מספר הקולות הכשרים יגדל, עשוי לעלות גם מספר הקולות הדרוש למנדט. משום כך, מפלגה עשויה להגדיל את מספר המצביעים שלה בהשוואה לבחירות הקודמות, אך לא בהכרח להגדיל את מספר המושבים שתקבל.

המשמעות הפוליטית רחבה: גידול במספר הקולות שמקבלת מפלגה אינו מעיד לבדו על התחזקותה היחסית. המבחן הוא חלקה מתוך כלל הקולות המשתתפים בחלוקה, לצד הצלחתן או כישלונן של רשימות אחרות לעבור את אחוז החסימה.

גוש נתניהו והבחירות הקרובות: המאבק על 61 המנדטים

לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר, השאלה המרכזית אינה מסתכמת במספר המנדטים שתקבל מפלגת הליכוד לבדה. כדי להרכיב ממשלה הנשענת על רוב בכנסת, נדרשת תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת, ולכן גם התוצאות של המפלגות השותפות האפשריות הן בעלות משמעות.

גם שינויים קטנים בחלוקת הקולות עשויים להשפיע על התוצאה. כניסה של מפלגה נוספת לכנסת משנה את מספר המושבים המתחלקים בין יתר הרשימות, בעוד שאי-מעבר של מפלגה את אחוז החסימה עשוי לשנות את יחסי הכוחות בין הגושים.

עם זאת, לא ניתן להסיק משיעור ההצבעה לבדו אם גוש נתניהו יתחזק או ייחלש. הדבר תלוי בדפוסי ההצבעה בפועל, במספר המפלגות שייכנסו לכנסת ובמערכת ההסכמות הפוליטיות שתתגבש לאחר פרסום התוצאות.

השורה התחתונה: מספר הקולות לבדו לא יכריע את הבחירות

עשרה ימים לפני פתיחת הקלפיות, נתוני הבחירות האחרונות מדגישים כי אחוז החסימה ושיעור ההשתתפות הם שניים מהגורמים המרכזיים המשפיעים על חלוקת המנדטים בכנסת. כאשר מאות אלפי קולות עשויים להישאר מחוץ לחלוקה, גם פער קטן בין מפלגה שעוברת את הרף לבין מפלגה שאינה עוברת אותו עשוי להיות משמעותי.

בחירות 2022 הוכיחו כיצד גוש שקיבל פחות ממחצית הקולות הכשרים יכול להגיע לרוב של 64 מנדטים. לקראת בחירות 2026, כאשר מספר בעלי זכות הבחירה גדל, הרף המספרי לכניסה לכנסת צפוי להיות גבוה יותר אם שיעור ההשתתפות יישאר דומה.

ההכרעה על הרכבת הממשלה הבאה לא תיקבע רק לפי השאלה כמה ישראלים יצביעו, אלא גם לפי חלוקת הקולות בין המפלגות, מספר הרשימות שיעברו את אחוז החסימה והיכולת לתרגם את התוצאה בקלפי לרוב בכנסת.