מי מנסה להיכנס לכם לקלפי? כך גורמים זרים מנסים להשפיע על הבחירות בישראל | ברקת מיכאלי

תארו לעצמכם שאתם גוללים ברשת ורואים פוסט של אישה ישראלית. בתמונת הפרופיל דגל ישראל, היא כותבת בעברית, מכירה את הוויכוחים שלנו, מגיבה לנתניהו, מדברת על החרדים, על יוקר המחיה ועל העתיד של המדינה.

לכאורה, אין שום סיבה ברורה לחשוד בה.

אתם קוראים, אולי משתכנעים, אולי כועסים. במקרה אחר אתם משתפים את הפוסט לחברים.

רק שהאישה הישראלית הזאת לא בהכרח קיימת.

מאחורי הפרופיל עלול לשבת גורם שפועל מחוץ לישראל ובחלק מהמקרים שנחשפו, סימני הדרך הובילו עד איראן.

וזה אולי החלק המסוכן ביותר במלחמת ההשפעה שמתנהלת כיום סביב ישראל וזה שהאויב לא צריך לשכנע ישראלי לאהוב אותו. מספיק לגרום לו לאבד אמון במדינה שלו, לשנוא יותר את הישראלי שמולו, לחשוב שהבחירות מכורות מראש או פשוט להישאר בבית ביום הבחירות.

ביולי האחרון פרסם מבקר המדינה דוח חריף על ההתמודדות הישראלית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. הנתון הראשון מסביר למה ישראל היא יעד נוח במיוחד: 58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות דרך הרשתות החברתיות.

לפי המבקר, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הגבירו איראן וגורמים עוינים נוספים את הניסיונות להשפיע על דעת הקהל בישראל. נעשה שימוש בבוטים ובפרופילים מזויפים שנועדו להגביר חרדה, להעמיק את הקיטוב ולפגוע בלגיטימציה של ישראל. בספטמבר 2024, למשל, איראן וחיזבאללה הפיצו לפי הדוח חמישה מיליון מסרונים לאזרחים בישראל ובהם התרעה כוזבת להיכנס למרחבים מוגנים.

כמעט מיליון חשיפות בחודש: הרשת שהתחזתה לישראלים

מחקר OSINT שפרסמה בספטמבר חברת Golden Owl ניסה לבדוק מי פועל בתוך שיח הבחירות הישראלי ברשת. החוקרים ניתחו 489,281 פריטי מידע ובסופו של התהליך זיהו ליבה מבצעית של 35 חשבונות, 32 פרסונות שהוצגו כישראלים ושלושה ערוצים בעברית שנראו כערוצי מדיה.

לפי החוקרים, מכלול הראיות מתאים לרשת הקשורה למשטר האיראני. בין היתר נמצאו חשבונות שהתחברו באמצעות גרסה איראנית של אפליקציית X, קשרים לנכסי השפעה איראניים שכבר זוהו בעבר, העתקה מתואמת של טקסטים ושינויי זהות של חשבונות. אחד החשבונות, למשל, עבר מפרסום בפרסית לפרסום בעברית במהלך 2026.

והרשת הזאת לא דיברה לעצמה.

במדגם של 30 ימים נמדדו 947,322 חשיפות ו-9,112 אינטראקציות לתכנים שפרסמו החשבונות הפעילים ברשת. מאות חשבונות אמיתיים שיתפו חלק מהתוכן, מבלי שנקבע כי ידעו מה עומד מאחוריו.

חלק מהמסרים היו פוליטיים מאוד. הופצו תכנים נגד נתניהו, מסרים שקשרו אותו לשבעה באוקטובר, טענות על הידרדרות המדינה וקריאות להחלפת השלטון בבחירות. חלק מהחשבונות ניהלו ממש ספירה לאחור ל-27 באוקטובר.

אבל כאן נמצאת נקודה חשובה והיא שאיראן אינה בהכרח "מצביעה" למפלגה ישראלית מסוימת.

אותו מחקר מצא גם זהויות שהציגו עצמן כימניות, ובמקרים אחרים חשבונות ששינו במשך השנים את העמדה הפוליטית שהם כביכול מייצגים. לפי החוקרים, הפעלת שני הצדדים מאפשרת להגביר את החיכוך ביניהם.

ב-2022 הם כבר ניסו לגרום לישראלים לא להצביע

זה גם לא התחיל בבחירות הנוכחיות.

מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, מיפה רשתות שפעלו סביב בחירות 2022 ושנשאו מאפיינים דומים למבצעי השפעה איראניים שנבדקו במחקר.

עוד לפני הבחירות זוהו כ-40 חשבונות טוויטר שקראו לפצל את רשימת הציונות הדתית. יום לפני סגירת הרשימות הם החלו להפיץ קריקטורות של איתמר בן גביר ואת ההאשטאג #רוץ_לבד_בבחירות.

אחר כך הגיע שלב מטריד אפילו יותר.

מאות חשבונות שנפתחו בפרק זמן קצר התחזו בעיקר לישראלים שמתנגדים לנתניהו והחלו, ימים ספורים לפני הבחירות, לפרסם אלפי ציוצים מתואמים שקראו להחרים את הבחירות ולא להצביע. רשת נוספת פעלה גם בערבית וקידמה מסרים שנועדו לדכא הצבעה.

ואחרי סגירת הקלפיות הופיעה רשת נוספת. כ-15 חשבונות הפיצו טענות על הונאת בחירות, קראו שלא לקבל את התוצאות ואף ניסו לעודד התקהלות מחאה יום לאחר הבחירות.

זה מלמד דבר חשוב וזה שמבצע השפעה לא חייב לשכנע אתכם להצביע למישהו.

לפעמים מספיק לשכנע אתכם לא להצביע בכלל.

לא רק בטוויטר: אבו מאזן והרשות נכנסים לתמונה

לא כל ניסיון להשפיע מגיע מבוטים ומחשבונות מזויפים.

באוגוסט נחשף כי בכירי הרשות הפלסטינית ובראשם אבו מאזן, הפעילו לחצים על ראשי חד"ש, תע"ל ובל"ד להגיע לאיחוד פוליטי לקראת הבחירות.

לפי הפרסום, המסר שהעבירו אנשי הרשות היה ברור: "תקימו את המשותפת כדי להפיל את נתניהו".

עיקר המאמצים התמקדו באחמד טיבי והשיחות התקיימו ברמאללה. לפי הדיווח, בכיר ברשות אמר לראשי המפלגות כי אסור לאפשר לנתניהו לחזור לשלטון. גורמים ברשימה המשותפת השיבו כי ההחלטה להתאחד התקבלה לטובת הציבור הערבי ולבקשתו וכי עמדתם נגד נתניהו אינה תלויה בלחץ חיצוני.

כאן כבר אין צורך באלגוריתם או בדמות AI.

אם הפרסום נכון, מדובר בניסיון של הנהגה זרה להתערב ישירות במהלך פוליטי בתוך מערכת הבחירות הישראלית, כדי להשפיע על הרכב הכנסת ועל זהות הממשלה הבאה.

ואז מגיע הכסף

יש דרך נוספת להשפיע על פוליטיקה של מדינה זרה והיא הרבה פחות מסתורית מבוטים: כסף.

אחד המקרים הבולטים התרחש כבר בבחירות 2015.

בדיקה דו-מפלגתית של ועדת החקירות בסנאט האמריקני בחנה מענקים שמחלקת המדינה העניקה לארגון OneVoice. הארגון קיבל כמעט 350 אלף דולר במשך 14 חודשים לצורך פעילות שנועדה לתמוך במשא ומתן בין ישראל לערבים ברשות. תקופת המענק הסתיימה בנובמבר 2014.

לאחר סיום המענק, קבעה ועדת הסנאט, הארגון השתמש בתשתיות ובמשאבים שנבנו בחלקם בתקופת המימון האמריקני, בהם מאגרי קשר, רשת פעילים ויכולות מדיה, כדי לתמוך ב-V15, קמפיין שפעל להחלפת הממשלה המכהנת בבחירות 2015.

מי שחושב שזה נשמע דמיוני, שיסתכל על ארה"ב

ישראל אינה יוצאת דופן.

ב-2018 הגיש משרד המשפטים האמריקני כתב אישום נגד 13 אזרחים רוסים ושלוש חברות רוסיות בגין מבצע שנועד להתערב במערכת הפוליטית האמריקנית ובבחירות 2016.

הרוסים התחזו לאמריקנים, הפעילו מאות חשבונות ברשתות החברתיות, רכשו פרסומות, גייסו אזרחים אמריקנים שלא ידעו מול מי הם עובדים ואף ארגנו אירועים והפגנות. לאחר הבחירות הם ארגנו בניו יורק, באותו יום, אירוע אחד שתמך בנשיא הנבחר ואירוע אחר שהתנגד לו.

שוב אותה שיטה והיא שלא תמיד צריך לבחור צד. אפשר פשוט לגרום לשני הצדדים לשנוא זה את זה יותר.

ב-2024 חשף משרד המשפטים מבצע רוסי נוסף. הרשויות האמריקניות תפסו 32 דומיינים שהיו חלק ממבצע Doppelganger. אתרים מזויפים נבנו כך שייראו כמו כלי תקשורת אמיתיים, בהם Fox News ו-The Washington Post והפיצו תעמולה רוסית. במבצע נעשה שימוש גם במשפיענים, פרסום בתשלום, חשבונות מזויפים ותכנים שנוצרו באמצעות AI.

איראן פעלה גם היא. בספטמבר 2024 הוגש בארה"ב כתב אישום נגד שלושה אנשי משמרות המהפכה, שלפי משרד המשפטים פרצו לחשבונות הקשורים לקמפיין נשיאותי, גנבו חומר פנימי וניסו להפיצו לתקשורת ולאנשים הקשורים לקמפיין היריב כדי להשפיע על הבחירות.

וסין? המודיעין האמריקני דיווח כי גורמים הקשורים לבייג'ינג פעלו בבחירות האמצע של 2022 נגד מועמדים משתי המפלגות שנתפסו כאיום על אינטרסים סיניים. לקראת 2024 העריך המודיעין שסין אינה מנסה להכריע את המרוץ לנשיאות, אך ממשיכה בפעילות שנועדה להחריף מחלוקות ולפגוע במועמדים במרוצים אחרים.

הסכנה הגדולה היא לא רק פתק מזויף

כששומעים "התערבות בבחירות", קל לדמיין האקר שמשנה מספרים במחשב או מזייף קלפיות.

זו לא בהכרח הזירה המרכזית.

אין בסיס לקבוע שגורם זר מסוגל פשוט לשנות כרצונו את ספירת הקולות בישראל. גם בארה"ב הבחינו גורמי המודיעין בין השפעה על הציבור לבין פגיעה ממשית בתשתיות ובספירת הקולות.

המערכה המתוחכמת יותר מתחילה הרבה קודם.

היא מתחילה בפוסט, בסרטון, בחשבון שנראה ישראלי, בסיפור שגורם לכם להתעצבן מספיק כדי לשתף לפני שבדקתם, במסר שאומר שהבחירות ממילא מכורות ולכן אין טעם להגיע לקלפי

וביום שבו הציבור כבר אינו יודע אם האדם שמולו הוא שכן מחיפה, פעיל פוליטי מתל אביב או מפעיל שיושב אלפי קילומטרים מכאן, עצם היכולת לנהל ויכוח דמוקרטי מתחילה להיפגע.

לא כל מי שאתם לא מסכימים איתו הוא בוט

וגם את זה חשוב לומר.

רוב מוחלט של הישראלים שרבים ביניהם ברשת הם בדיוק מה שהם נראים, ישראלים אמיתיים עם דעות אמיתיות. גם המחקר על הרשת האיראנית מדגיש שרוב שיח הבחירות שנבדק היה שיח פוליטי רגיל ואותנטי.

המטרה אינה להפוך כל ויכוח לחשד בריגול. להפך.

המטרה של מבצעי ההשפעה היא שנפסיק לסמוך אחד על השני. לכן חשד בלתי מבוסס בכל אדם שמחזיק בדעה אחרת יכול לשרת בדיוק את מי שמנסה לפלג אותנו.

ההגנה היא הרבה יותר פשוטה והיא לבדוק מקור, לחשוד במיוחד בחשבונות אנונימיים או כאלה שעברו שינוי זהות, לשים לב למסרים זהים שמופיעים לפתע בעשרות מקומות ולהיזהר במיוחד מתוכן שנועד לגרום לתגובה רגשית מיידית, פחד, זעם או תחושה ש"חייבים לשתף עכשיו".

ועדת הבחירות המרכזית עצמה כבר מפנה לציבור כלים לזיהוי השפעה פסולה לקראת הבחירות.

כי בסופו של דבר, אפשר להגן על הקלפי עם מאבטחים, מעטפות ונהלים, אך הרבה יותר קשה להגן על המחשבות של מיליוני בני אדם.

והמערכה על הבחירות בישראל לא מתחילה ב-27 באוקטובר, כשהאזרח מכניס פתק למעטפה.

היא כבר מתנהלת עכשיו, בתוך הטלפון שלו.