שלוש שנות מלחמה במספרים: 100 אלף מטרות הותקפו – והמחיר הכבד ששילם צה״ל | כל הפרטים

במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר ולפרוץ המלחמה, נחשפים הנתונים שממחישים את היקפה יוצא הדופן של המערכה שניהל צה״ל מאז אותו בוקר. במהלך התקופה פעלו כוחות צה״ל במקביל במספר זירות, מרצועת עזה ועד לבנון וסוריה, ובמקביל ביצעו פעולות ותקיפות גם באיראן ובתימן.

על פי הנתונים, מתחילת המלחמה תקף צה״ל כ-100 אלף מטרות בזירות השונות. החלק הגדול ביותר של הפעילות התבצע ברצועת עזה, שם הותקפו כ-65 אלף מטרות, כחלק מהלחימה נגד ארגוני הטרור והתשתיות שהקימו לאורך שנים ברחבי הרצועה.

עשרות אלפי מטרות ביותר מזירה אחת

גם בזירה הצפונית נרשמה פעילות מבצעית בהיקפים גדולים במיוחד. בלבנון ובסוריה יחד הותקפו כ-28 אלף מטרות במהלך שלוש שנות המלחמה, כחלק מהמערכה נגד איומים שהופנו לעבר ישראל ומהמאמץ לפגוע בתשתיות וביכולות צבאיות שנבנו באזור.

באיראן, שהפכה במהלך המלחמה לזירה ישירה ומשמעותית יותר בעימות, תקף צה״ל כ-4,500 מטרות. בתימן הותקפו כ-80 מטרות נוספות, כחלק מהפעילות נגד האיומים ששוגרו לעבר ישראל מהמרחק הגדול ביותר שבו פעל צה״ל במסגרת המערכה.

במקביל לפעילות ההתקפית, נאלצה ישראל להתמודד לאורך כל שנות הלחימה עם היקף עצום של ירי לשטחה. עשרות אלפי רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו לעבר המדינה מכמה חזיתות, והעמידו את מערכי ההגנה האווירית ואת העורף הישראלי במבחן מתמשך.

כ-20 אלף שיגורים מלבנון ויותר מ-10,000 מעזה

מרצועת עזה נרשמו במהלך התקופה כ-10,200 שיגורים לעבר ישראל, בעוד שמלבנון הגיע מספרם לכ-20 אלף. הנתונים משקפים את עוצמת האיום שאיתו התמודדו תושבי הצפון והדרום ואת הצורך בהפעלת מערכי התרעה והגנה לאורך תקופות ממושכות.

מאיראן שוגרו במהלך המערכה כ-1,200 טילים וכלי טיס לעבר ישראל, בעוד שמתימן שוגרו כ-90 ומסוריה כ-50. חלק מהאיומים הללו עברו מרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, והצריכו שילוב בין מערכות הגנה ישראליות לבין יכולות מבצעיות בזירות מרוחקות.

לצד המספרים המעידים על עוצמת הפעילות הצבאית, הנתון הכואב ביותר הוא מספר חללי צה״ל שנפלו במהלך הלחימה. מאז פרוץ המערכה נפלו 970 חללים בנסיבות מבצעיות – מחיר כבד שמלווה את מדינת ישראל ואת משפחות הנופלים לאורך שלוש שנות הלחימה.

יותר מ-70% מהפצועים שבו לשירות

לצד מספר הנופלים, אלפי חיילים נפצעו במהלך הקרבות והפעילות המבצעית. אחד הנתונים המשמעותיים ביותר שנחשפו הוא כי יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במהלך המלחמה הצליחו לשוב לשירות, לאחר שעברו טיפול, שיקום והליכי חזרה לכשירות.

הנתון הזה ממחיש לא רק את היקף הלחימה, אלא גם את ההתמודדות הארוכה של מערכת הביטחון עם הטיפול בלוחמים שנפגעו. חזרתם של רבים מהם לשורות הצבא הפכה לחלק משמעותי מהמאמץ לשמור על רציפות מבצעית בתקופה שבה צה״ל נדרש להחזיק כוחות במספר רב של גזרות.

יהודה ושומרון: אלפי אמצעי לחימה ומאות מבצעים

במקביל ללחימה בזירות המרוחקות יותר, פעלו כוחות הביטחון באופן אינטנסיבי גם ביהודה ושומרון. מתחילת המלחמה אותרו והוחרמו באזור יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, כחלק מפעילות מתמשכת לסיכול תשתיות טרור ולמניעת פיגועים.

כ-45 אלף מבוקשים נעצרו או עוכבו לחקירה במהלך התקופה. בין העצורים והמעוכבים היו פעילי טרור, חשודים שתכננו פיגועים, סוחרים ומחזיקי אמצעי לחימה, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה וכן גורמים שנחשדו בסיוע לפעילות טרור.

לצד הפעילות המבצעית בשטח הוחרמו גם כספים שלפי מערכת הביטחון נועדו למימון פעילות טרור. היקף הכספים שהוחרמו מאז תחילת המלחמה חצה את רף 46 מיליון השקלים, כחלק מהמאמץ לפגוע לא רק במבצעי הטרור אלא גם במנגנוני המימון והתמיכה שסביבם.

מהפכה במערך המילואים

שלוש שנות המלחמה שינו באופן עמוק גם את מערך המילואים. מאז 7 באוקטובר גדלה מצבת המילואים בכ-36%, כאשר הצבא נדרש להקים מסגרות חדשות, להחזיר כוח אדם לשירות ולהרחיב משמעותית את סדר הכוחות הזמין למשימות הגנה והתקפה.

במהלך התקופה הוקמו בין היתר חטיבת השומר, חטיבות דוד במסגרת הקמת אוגדת גלעד ואוגדה 38, וכן מסגרות נוספות בתחומי השריון והאיסוף. במקביל הורחבו מערכי הגנת היישובים, ההגנה האווירית, ההגנה הטקטית, מערכי השיטור והכליאה ומסגרות נוספות בפיקוד העורף.

צה״ל פעל גם להגדלת הכוח הלוחם בשירות הסדיר במטרה לצמצם לאורך זמן את העומס על אנשי המילואים ולהתאים את סדר הכוחות למציאות הביטחונית החדשה. המהלך כלל הקמת מסגרות נוספות ושינוי באופן חלוקת כוח האדם בין היחידות והמערכים השונים.

22 אלף משרתי מילואים הוחזרו מפטור

אחד המהלכים המשמעותיים להרחבת מערך המילואים היה החזרתם לשירות של אנשי מילואים שקיבלו בעבר פטור. במקביל נעשה ניסיון למצות כוח אדם שלא שובץ ביחידות פעילות או שלא שירת במשך תקופות ממושכות, וכן לאפשר לאזרחים מתאימים לחזור לשירות בהתנדבות.

באוגוסט 2024 הופעל צו מיוחד שבמסגרתו הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתי מילואים. המהלך נועד להרחיב את מאגר כוח האדם הזמין לצבא בתקופה שבה יחידות רבות נדרשו לסבבי לחימה ממושכים ולתעסוקה מבצעית בהיקפים חריגים.

במהלך שנת 2025 נערכו מספר מהלכים ממוקדים לאיתור ושיבוץ אנשי מילואים. במסגרת שמונה ימי מיצוי מטכ״ליים שובצו 14,016 משרתים ביחידות פעילות כבר ביום הראיונות, ועוד 1,655 שובצו לאחר מכן עם השלמת הטיפול במי שלא התייצבו לצו המקורי.

אלפי משרתים נוספים שובצו בשנת 2026

גם בשנת 2026 נמשכה הפעילות להרחבת המערך. בארבעה ימי מיצוי מטכ״ליים שובצו 7,575 אנשי מילואים ביחידות פעילות כבר במהלך יום הראיונות, ועוד 484 שובצו בהמשך. ארבעה ימים נוספים צפויים להתקיים בדצמבר במטרה לשבץ אלפי משרתים נוספים בתפקידי לחימה ותומכי לחימה.

במקביל חל שינוי גם באופן שיבוצם של חיילים שסיימו את שירות החובה ועברו למערך המילואים. צה״ל הרחיב את מספר המקצועות שבהם משוחררים משובצים מיד ביחידות מילואים, מה שהוביל לעלייה של כ-38% במספר המשתחררים המשובצים למסגרות מילואים עם סיום שירותם הסדיר.

עד 100 ימי מילואים בשנה למסגרת לוחמת

אחד הנתונים שממחישים יותר מכל את העומס הכבד על מערך המילואים הוא מספר ימי השירות. בשנת 2026 עומד היקף השירות למסגרת לוחמת על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע, לעומת תכנון מוקדם של כ-55 ימים בשנה.

הפער נובע מהצרכים המבצעיים הממושכים ומהצורך להחזיק כוחות במקביל במספר זירות. עבור אלפי משפחות בישראל המשמעות היא תקופות ארוכות שבהן אחד מבני המשפחה נמצא בשירות, לצד השלכות משמעותיות על העבודה, הלימודים, העסקים וחיי המשפחה.

על רקע העומס הורחבו גם תוכניות הסיוע למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם. בין המענים שניתנו במהלך התקופה נמצאים מענקים כספיים, סיוע רגשי וזוגי, השתתפות בשכר לימוד, שוברי נופש, הטבות בתחום הדיור, פתרונות לסטודנטים והטבות באמצעות ארנק דיגיטלי.

שלוש שנים ששינו את צה״ל

בנוסף גובשה תוכנית “מעגל השירות”, שנועדה ללוות את המשרת ואת משפחתו לאורך שלבי השירות השונים. מטרתה היא לחזק את החוסן האישי והמשפחתי, לשפר את מעטפת הרווחה ולשמר לאורך זמן את הלכידות והכשירות של יחידות המילואים.

שלוש שנים אחרי בוקר 7 באוקטובר, המספרים מספרים את סיפורה של אחת התקופות הצבאיות האינטנסיביות ביותר שידעה מדינת ישראל. כמעט 100 אלף מטרות שהותקפו, עשרות אלפי שיגורים לעבר המדינה, עשרות אלפי עצורים ומבוקשים, הרחבה חסרת תקדים של מערך המילואים – ובעיקר מחיר אנושי כבד של 970 חללים שנפלו בנסיבות מבצעיות.

מאחורי כל אחד מהנתונים נמצאים לוחמים, מפקדים, משפחות ואזרחים שחייהם השתנו מאז אותו בוקר. שלוש שנות המערכה לא רק שינו את מפת האיומים סביב ישראל, אלא גם הובילו לשינוי עמוק במבנה צה״ל, בהיקף הכוחות ובאופן שבו הצבא נערך להתמודדות עם האתגרים הביטחוניים בשנים הבאות.