המבנים הטרומיים כיום. נלקח מתוך פורום תושבים רעננהסערת האפליה בחינוך: "מפלים את הילדים שלנו בגלל אורח החיים שלהם"
פתיחת שנת הלימודים ברעננה חושפת פערים דרמטיים וצפיפות קשה בחינוך הממלכתי-דתי לעומת עודף מבנים וכיתות חצי-ריקות בחינוך החילוני. בעוד שבתי ספר חילוניים נהנים משיעור נמוך של כ-20 תלמידים בכיתה, תלמידי הממ"ד נדחסים בכיתות עמוסות – ומזה למעלה מ-35 שנה לא נבנה בית ספר יסודי ממלכתי-דתי חדש בעיר.
פתיחת שנת הלימודים ברעננה חושפת מציאות מורכבת שבה העסקנות והפוליטיקה העירונית באות על חשבונו הישיר של הציבור הדתי-לאומי בעיר. הנתונים הרשמיים מצביעים על פערים דרמטיים בחלוקת משאבי החינוך: בעוד שהחינוך הממלכתי-חילוני מחזיק בעודף מבנים ובכיתות שנותרות חצי-ריקות, תלמידי החינוך הממלכתי-דתי (ממ"ד) קורסים תחת עומס וצפיפות בלתי אפשרית במבנים הקיימים.
המספרים בשטח ממחישים היטב את הפער. בעוד שממוצע התלמידים בבתי הספר הממלכתיים עומד על כ-26 תלמידים בלבד – ואף יורד לכ-20 תלמידים בכיתה בבתי ספר כמו "הדר", "מרחב" ו"יחדיו" – בבתי הספר של הממ"ד התמונה הפוכה. בשלושת בתי הספר המרכזיים של הציבור הדתי ("יבנה", "אריאל" ו"ביל"ו") הממוצע מטפס לכ-32 תלמידים בכיתה. מדובר בפער של כ-23%, שמשמעותו קרוב לשישה תלמידים נוספים הנדחסים לכל כיתת ממ"ד בממוצע, בעוד הזרם הממלכתי נהנה מרווחה.
בתי הספר ברעננהבנוסף לצפיפות בכיתות, התושבים מצביעים על כשל תכנוני מתמשך. מזה למעלה מ-35 שנה לא נבנה ברעננה בית ספר יסודי ממלכתי-דתי חדש. בשכונות החדשות שהוקמו בשני העשורים האחרונים, כדוגמת נווה זמר ולב הפארק, לא הוקם אף בית ספר יסודי ממלכתי-דתי, ושלושת בתי הספר הקיימים נותרו מרוכזים באותו אזור במרכז ובדרום העיר.
שיא ההתנהלות המפלה מתבטא בפתרון שהציעה העירייה: במקום להקצות לציבור הדתי-לאומי מבנה קבע קיים ופנוי במרכז העיר, בחרו בעירייה לדחוק את תלמידי הממ"ד למבנים טרומיים (קרוואנים יבילים) באזור התעשייה המרוחק, תחת המיתוג "קריית אתגרים". בפועל, מדובר בפתרון שאינו ראוי ללמידה ומיקומו באזור התעשייה מרוחק משכונות המגורים, מה שמקשה על ההגעה עבור המשפחות.
ראש עיריית רעננה. צילום: אלעד מלכהתגובות
2נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם













