משרד התחבורה מודה: צוות Flydubai לא נבדק מראש בישראל – ואין ודאות מי כבר נחת כאן

התדרוך שקיים משרד התחבורה בעקבות אירוע טיסת Flydubai חשף הערב את מגבלות מנגנון הבקרה הישראלי על אנשי צוות זרים המגיעים בטיסות מסחריות לישראל. לפי הדברים שנמסרו, שמות אנשי הצוות שהיו על הטיסה לא הועברו מראש לאגף הביטחון במשרד, והמערכת הישראלית מסתמכת במידה רבה על הצהרה שמספקת חברת התעופה הזרה באשר לבדיקות הביטחוניות שביצעה בעצמה לעובדיה.

במשרד הבהירו כי אגף הביטחון אינו גוף מודיעיני ואינו מפעיל מערך עצמאי לבדיקת רקע של כל טייס, דייל או איש צוות זר שמגיע לישראל. המשמעות היא שבמקרים רבים אין למדינה תמונה מלאה ועצמאית על עברם של אנשי הצוות, אלא היא נשענת על מנגנוני הסינון של חברות התעופה ועל האחריות שמוטלת עליהן לבצע את הבדיקות הנדרשות לפני שהן משבצות עובדים לטיסות לישראל.

"אנחנו לא גוף מודיעיני"

במהלך התדרוך הסבירו אנשי משרד התחבורה כי אין בידיהם תשתית שמאפשרת לבצע בדיקת עומק מודיעינית לכל עובד זר בחברת תעופה בינלאומית. לדבריהם, אין למשרד צוותים שפועלים במדינות אחרות, אין מערך שמבצע איסוף עצמאי על כל אדם, ואין יכולת מעשית לבדוק אחד־אחד את הרקע של כלל אנשי הצוות שמגיעים בטיסות זרות.

הגישה הקיימת נשענת, בין היתר, על כך שחברת התעופה עצמה מאשרת כי עובדיה עברו את ההליכים והבדיקות הנדרשים מבחינתה. במקרה של Flydubai, לפי הדברים שנמסרו בתדרוך, שמות אנשי הצוות לא הועברו מראש לבדיקה ישראלית פרטנית לפני הטיסה.

אין תשובה ברורה לשאלה כמה טייסים ממדינות עוינות כבר נחתו בישראל

אחת השאלות המרכזיות שעלו בתדרוך נגעה לזהותם ולאזרחותם של טייסים שכבר נחתו בישראל לאורך השנים. כאשר נשאלו הגורמים הרלוונטיים כמה טייסים ממדינות עוינות או רגישות מבחינה ביטחונית הגיעו בעבר לישראל במסגרת טיסות מסחריות, לא נמסרה תשובה חד־משמעית.

ההערכה שהוצגה הייתה כי לא היו מקרים כאלה, אך במקביל הודגש כי אין ודאות מלאה בנושא. הפער הזה בין ההערכה לבין היכולת להציג נתון מוחלט הוא אחד הנושאים המרכזיים שעולים כעת לבדיקה, בעיקר על רקע הרגישות החריגה של האירוע האחרון.

"אין 100 אחוז בביטחון"

אנשי המשרד ניסו להבהיר כי בכל מערכת תעופה קיימת מגבלה מובנית ליכולת להבטיח ביטחון מוחלט. לדבריהם, לא ניתן להגיע למצב של אפס סיכון מבלי לפגוע באופן קיצוני בתעופה האזרחית עצמה, והדרך היחידה להבטיח ביטחון מוחלט מבחינה תיאורטית היא לעצור לחלוטין את הפעילות האווירית.

המסר שניסו להעביר הוא שמערכת הביטחון האווירית פועלת על בסיס ניהול סיכונים, שכבות הגנה והסתמכות על שיתופי פעולה עם חברות תעופה ומדינות אחרות. עם זאת, האירוע הנוכחי ממחיש כי כאשר אחת השכבות אינה מספקת מידע מלא או מדויק, עלול להיווצר פער שמתגלה רק בשלב מאוחר מדי.

הסתמכות על החברה הזרה עומדת כעת במוקד

אחד הנושאים הרגישים ביותר שעולים מהתדרוך הוא מידת התלות של ישראל בבדיקות שמבצעות חברות התעופה הזרות בעצמן. כאשר המדינה אינה מבצעת בדיקה עצמאית לכל איש צוות, היא למעשה נדרשת לסמוך על כך שהחברה המעסיקה ביצעה את הסינון הנדרש ושכל מידע חריג בעברו של העובד עלה במסגרת ההליך.

במקרה הנוכחי, על רקע הטענות הנוגעות לעברו של אחד מאנשי הצוות, השאלה הזו מקבלת משמעות רבה במיוחד. הרשויות יידרשו כעת לבדוק לא רק מה קרה במהלך הטיסה, אלא גם האם היו כשלים בהעברת מידע בין החברה, הרשויות במדינת המוצא והגורמים בישראל.

האם הנהלים ישתנו בעקבות האירוע

אף שלא נמסרה הודעה רשמית על שינוי מיידי במדיניות, ברור כי האירוע צפוי להוביל לבחינה מחודשת של נהלי העבודה. אחת האפשרויות שעשויות להיבחן היא דרישה לקבל מראש מידע מפורט יותר על צוותי טיסות זרות, במיוחד בקווים שמוגדרים רגישים יותר מבחינה ביטחונית.

בנוסף, ייתכן שיופעל לחץ להעמיק את שיתוף המידע עם מדינות וחברות תעופה זרות, כדי לצמצם את הסיכוי שמידע ביטחוני מהותי על איש צוות לא יגיע לישראל לפני נחיתתו. השאלה המרכזית תהיה כיצד ניתן להרחיב את הבדיקות מבלי לשתק את הפעילות האווירית או ליצור עומס בלתי אפשרי על המערכת.

פער שמקבל כעת משמעות חדשה

עד האירוע האחרון, מנגנון העבודה הקיים נשען במידה רבה על אמון הדדי ועל סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בתעופה. כעת, כאשר מתברר כי ייתכן שאיש צוות בעל רקע בעייתי הגיע לטיסה לישראל מבלי ששמו עבר בדיקה מוקדמת בארץ, המנגנון הזה עומד תחת זכוכית מגדלת.

התדרוך של משרד התחבורה לא סיפק תשובה מלאה לכל השאלות, אך הוא כן המחיש את גבולות האחריות והיכולת של המדינה. במילים פשוטות: ישראל אינה בודקת בעצמה כל איש צוות זר לפני טיסה, אינה מחזיקה ודאות מלאה לגבי כל מי שכבר נחת כאן בעבר – וכעת תצטרך להכריע האם המודל הקיים עדיין מספיק לעידן של איומים מורכבים יותר.