אחרי יותר משלושה עשורים בארה״ב: מנהיג המסגד הגדול בוויסקונסין בדרך לגירוש

בית משפט להגירה בארצות הברית קבע כי ניתן להרחיק מהמדינה את סלאח סרסור, נשיא האגודה האסלאמית של מילווקי ומי שעומד בראש המסגד הגדול ביותר במדינת ויסקונסין.

סרסור, המתגורר בארצות הברית מאז תחילת שנות ה־90 ומחזיק במעמד של תושב קבע, עשוי לעמוד בפני גירוש בעקבות קביעה שלפיה קיימת בעניינו עילה הקשורה לביטחון הלאומי ולמדיניות החוץ של ארצות הברית. עם זאת, ההחלטה אינה צפויה להביא להרחקתו המיידית, לאחר שפרקליטיו הודיעו כי בכוונתם לערער.

המהלך החריג של מרקו רוביו שעמד במרכז ההחלטה

בלב ההליך המשפטי עמדה החלטה של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו להפעיל סעיף בחוק ההגירה המאפשר לקבוע כי נוכחותו של אזרח זר בשטח ארצות הברית עלולה לגרום לפגיעה משמעותית במדיניות החוץ האמריקנית. מדובר בכלי משפטי חריג יחסית, שמקורו בתקופת המלחמה הקרה, ובשנים האחרונות שב למוקד במסגרת הליכים שנקט הממשל נגד מספר פעילים זרים.

שופט ההגירה ג’יימי סלינרדי קיבל את עמדת הממשל שלפיה קיימת תשתית משפטית שמאפשרת את הרחקתו של סרסור מטעמי מדיניות חוץ. מנגד, השופט לא קיבל את אחת הטענות המרכזיות שהציגה המדינה, שלפיה סרסור מסר מידע כוזב לרשויות כאשר הגיש את בקשתו לקבלת מעמד של תושב קבע לפני יותר משלושה עשורים. בכך נותרה עילת מדיניות החוץ כמרכיב המרכזי בהחלטה שמקרבת אותו לאפשרות של גירוש.

הרשעות ישנות בישראל חזרו למרכז הפרשה

במהלך ההליך הוצג גם עברו המשפטי של סרסור בישראל. בשנת 1988 הוא נכלא לאחר שהורשע ביידוי אבנים לעבר אנשי צבא, ובהמשך הועלו נגדו גם טענות בנוגע להשלכת בקבוק תבערה. עורכי דינו מדגישים כי הוא לא הורשע בעבירת בקבוק התבערה, בעוד הממשל האמריקני הציג את העבר הזה כחלק מהתמונה הכוללת שעל בסיסה ביקש להצדיק את הרחקתו.

בשנת 1995 הורשע סרסור גם בניסיון להחזיק נשק. הוא מצדו דוחה את הטענות נגדו וטוען כי הודאות שנמסרו בעבר נגבו ממנו בכפייה ובאמצעים פסולים. הטענות הללו הוצגו גם במסגרת ההליך המתנהל בארצות הברית, אולם הרשויות האמריקניות המשיכו לטעון כי עברו והפעילות המיוחסת לו מעוררים שאלות הנוגעות לביטחון הלאומי ולמדיניות החוץ של המדינה.

הממשל העלה טענות חמורות – סרסור ואנשיו דוחים אותן

המשרד לביטחון המולדת הציג עמדה מחמירה עוד יותר וטען כי קיים בסיס סביר לקביעה שנוכחותו של סרסור בארצות הברית עלולה לפגוע באינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית. גורמי הממשל אף העלו טענות בדבר פעילות הקשורה לטרור או תמיכה בגורם המוגדר כארגון טרור. מדובר בטענות רשמיות של הרשויות, שאותן סרסור ופרקליטיו דוחים בתוקף.

הפרשה החלה להסלים בחודש מרץ, כאשר אנשי רשות ההגירה והמכס האמריקנית עצרו את סרסור במילווקי. במשך יותר מ־80 ימים הוא הוחזק במתקן כליאה באינדיאנה, עד שבחודש יוני הורה שופט פדרלי לשחררו. באותה החלטה נקבע כי סרסור הציג טענה משמעותית שלפיה מעצרו עשוי היה להיות קשור להתבטאויותיו הפוליטיות ולפעילותו נגד מדיניות ישראל. הממשל האמריקני ערער על הקביעה.

המאבק רחוק מסיום: עורכי הדין נערכים לערעור

סרסור עצמו טוען כי ההליך כולו נועד לפגוע בפעילותו הציבורית ולהרתיע אותו מהבעת עמדותיו. לאחר מתן פסק הדין הוא הביע אכזבה עמוקה והבהיר כי אין בכוונתו לוותר על מאבקו להישאר בארצות הברית, שבה הוא חי כבר יותר משלושה עשורים. עורכי דינו הודיעו כי יפעילו את מסלולי הערעור העומדים לרשותו וינסו למנוע את ביצוע הגירוש.

גם גורמים בקהילה המוסלמית בוויסקונסין טוענים כי מאחורי ההליך עומדים שיקולים פוליטיים וזהותיים, בעוד הממשל האמריקני מציג את הפרשה באופן שונה לחלוטין וטוען כי מדובר בסוגיה הנוגעת למדיניות חוץ ולביטחון הלאומי — ולא בניסיון להגביל את חופש הביטוי.

הגירוש אינו מיידי – וההליך צפוי להימשך

למרות הפסיקה, סרסור לא צפוי להיות מורחק מארצות הברית באופן מיידי. לרשות עורכי דינו עומדים מספר צעדים משפטיים, ובהם הגשת ערעור ובקשות לסעד שימנעו את הרחקתו כל עוד ההליך מתנהל. המשמעות היא שהמאבק המשפטי עשוי להימשך תקופה ארוכה ואף להגיע בהמשך לערכאות פדרליות נוספות.

בצעד חריג, זמן קצר לאחר מתן ההחלטה הודיע השופט סלינרדי על פרישתו מתפקידו. המשך הטיפול בתיק יעבור לשופט הגירה אחר, בזמן שצוות ההגנה של סרסור נערך לשלב הבא במאבק. הפסיקה הנוכחית אמנם מהווה התפתחות משמעותית נגדו, אך המילה האחרונה בפרשה טרם נאמרה.