אחרי יותר משני עשורים: ארה"ב השלימה את נסיגת כוחותיה מעיראק

ארצות הברית השלימה באופן רשמי את נסיגת כוחותיה הצבאיים מעיראק, במהלך שמסיים פרק ארוך ומורכב בנוכחות האמריקנית במדינה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי אחרוני החיילים האמריקנים עוזבים את עיראק, לאחר שנים שבהן פעלו במדינה במסגרת משימות ביטחוניות, סיוע לכוחות המקומיים ומאבק בארגוני טרור.

טראמפ הציג את הנסיגה כרגע משמעותי עבור ארצות הברית וטען כי המעורבות בעיראק נבעה לאורך השנים משורה של החלטות שגויות שהכניסו את וושינגטון לעימות ממושך ויקר. לדבריו, סיום הנוכחות הצבאית מאפשר לארה"ב להשאיר מאחור תקופה שהשפיעה במשך יותר משני עשורים על מדיניות החוץ והביטחון שלה במזרח התיכון.

טראמפ: הגיע הזמן לסיים את הפרק העיראקי

בהודעה שפרסם הביע הנשיא שביעות רצון מהשלמת הנסיגה והדגיש כי מבחינתו המהלך התעכב זמן רב מדי. הוא מתח ביקורת על ההחלטות שהביאו מלכתחילה למעורבות האמריקנית העמוקה בעיראק וטען כי הנסיגה מסמנת את סופו של אחד הפרקים הממושכים ביותר במדיניות הצבאית של ארצות הברית באזור.

במקביל, טראמפ ביקש להדגיש כי וושינגטון אינה עוזבת את עיראק בעיצומו של ואקום שלטוני. הוא הביע תמיכה בראש הממשלה העיראקי החדש, עלי א־זיידי, ושיבח אותו כמנהיג שבו תמך מתחילת הדרך ושבו הוא נותן אמון לקראת התקופה החדשה שלאחר יציאת הכוחות האמריקניים.

יותר משני עשורים של נוכחות צבאית

הנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק החלה עם הפלישה בשנת 2003 והפלת משטרו של סדאם חוסיין. לאחר שנים של לחימה יצאה מרבית הנוכחות האמריקנית מהמדינה בשנת 2011, אולם כוחות אמריקניים חזרו בהמשך בעקבות התחזקות דאעש והשתלטותו על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה.

מאז התמקד עיקר תפקידם של הכוחות האמריקניים במאבק בארגון המדינה האסלאמית, בהדרכת כוחות הביטחון העיראקיים, בסיוע מודיעיני ובפעילות במסגרת הקואליציה הבינלאומית. עם היחלשותו של דאעש, השתנה בהדרגה אופי המשימה ומספר החיילים האמריקנים במדינה צומצם לאורך השנים.

האחריות עוברת לכוחות העיראקיים

השלמת הנסיגה מסמנת מעבר מלא יותר של האחריות הביטחונית לידי הממשלה והצבא העיראקיים. כוחות הביטחון המקומיים יידרשו מעתה להתמודד בעצמם עם האתגרים הפנימיים במדינה, ובהם פעילות של מיליציות חמושות, איומים מצד תאי טרור וניסיונות לערער את יציבות השלטון.

לצד יציאת החיילים, שיתוף הפעולה בין וושינגטון לבגדד אינו צפוי להיעלם לחלוטין. היחסים בין המדינות צפויים להימשך בתחומים מדיניים, כלכליים וביטחוניים, אך ללא נוכחות צבאית אמריקנית קבועה כפי שהתקיימה לאורך חלקים נרחבים מהשנים האחרונות.

חשש מאתגרים ביטחוניים חדשים

לצד ההכרזה החגיגית, סיום הנוכחות האמריקנית מעלה גם שאלות משמעותיות לגבי היום שאחרי. בעיראק עדיין פועלות מיליציות חמושות בעלות זיקות אזוריות שונות, וחלקן מחזיקות בכוח צבאי עצמאי שאינו נתון באופן מלא למרות הממשלה המרכזית.

גם האיום מצד דאעש לא נעלם לחלוטין. אף שהארגון איבד את מרבית השטחים שבהם שלט בעבר, תאים שלו עדיין פעילים במספר אזורים. הרשויות בעיראק יצטרכו להוכיח כי הן מסוגלות למנוע התבססות מחודשת של הארגון ולשמור על יציבות ביטחונית גם ללא נוכחות אמריקנית בשטח.

מבחן גדול לממשלה החדשה

ראש הממשלה החדש עלי א־זיידי צפוי לעמוד בפני שורה של מבחנים מורכבים. מעבר לשמירה על הביטחון, יהיה עליו להתמודד עם לחצים פוליטיים פנימיים, עם השפעתן של מעצמות אזוריות ועם הצורך לשמור על איזון בין יחסים עם ארצות הברית לבין קשרים עם מדינות נוספות באזור.

הגיבוי הפומבי שקיבל מטראמפ מעניק לו תמיכה מדינית משמעותית בתחילת דרכו, אך גם מעלה את רף הציפיות ממנו. הממשלה החדשה תידרש להוכיח כי היא מסוגלת לנהל את עיראק באופן עצמאי, לשמור על יציבות ולמנוע חזרה של המדינה לתקופות של כאוס ביטחוני.

סופו של פרק ארוך במזרח התיכון

מאז הפלישה ב־2003 הפכה עיראק לאחת הזירות המרכזיות של המעורבות הצבאית האמריקנית במזרח התיכון. המלחמה השפיעה עמוקות על החברה העיראקית, על הפוליטיקה בארצות הברית ועל מאזן הכוחות האזורי, והשלכותיה מורגשות גם יותר משני עשורים לאחר תחילתה.

כעת, עם יציאת אחרוני הכוחות, ארצות הברית סוגרת פרק היסטורי ומעבירה את מלוא האחריות הביטחונית לידי עיראק. מבחינת טראמפ מדובר ביום חגיגי ובסיום מעורבות שלדבריו הייתה צריכה להסתיים מזמן. מבחינת עיראק, מדובר בתחילתה של תקופה חדשה שבה תידרש להוכיח שהיא מסוגלת לשמור על יציבותה בכוחות עצמה.