תוכנית הענק של טראמפ למזרח התיכון: 5 מיליארד דולר לשיקום תשתיות האנרגיה
ממשל טראמפ מציע להקים קרן אזורית חדשה שתשקם מתקני נפט, גז ותשתיות אנרגיה שנפגעו במהלך המלחמה מול איראן. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ארה"ב מוכנה להזרים לקרן 5 מיליארד דולר ולגייס סכום דומה משמונה מדינות במזרח התיכון. אחת המטרות המרכזיות: יצירת נתיבי יצוא חלופיים שיפחיתו את התלות במצר הורמוז, שהפך במהלך המלחמה לנקודת תורפה אסטרטגית עבור שוק האנרגיה העולמי.
ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקדם יוזמה כלכלית ואסטרטגית רחבת היקף שנועדה לסייע למדינות המזרח התיכון להתמודד עם הנזקים שנגרמו לתשתיות האנרגיה במהלך המלחמה מול איראן — ובמקביל לשנות את מפת שינוע הנפט והגז באזור.
לפי דיווח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", הממשל האמריקני הציע להשקיע חמישה מיליארד דולר כבסיס לקרן חדשה שתוקדש לשיקום ולפיתוח תשתיות אנרגיה במדינות שנפגעו מהלחימה. הדיווח התבסס על גורמים רשמיים בארצות הברית ובמדינות האזור ועל מסמכים שהגיעו לידי העיתון.
היוזמה, שאמורה לפעול תחת השם Partnership for Allied Trust and Construction — PACT, נועדה לא רק לתקן מתקנים שנפגעו, אלא גם ליצור מערך אנרגיה עמיד יותר בפני משברים צבאיים עתידיים.
ארה"ב תציע 5 מיליארד — ומצפה שהאזור יכפיל את הסכום
על פי הדיווח, וושינגטון מתכוונת להעמיד השקעה ראשונית של חמישה מיליארד דולר, ובמקביל לבקש משמונה שותפות אזוריות להזרים יחד סכום דומה.
המדינות המוזכרות במסגרת התוכנית הן סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין, כווית, עומאן, עיראק וירדן.
אם התוכנית תתממש במתכונת המתוכננת, הקרן עשויה להגיע להיקף של כעשרה מיליארד דולר בשלב הראשון. היא צפויה להיות מנוהלת באמצעות תאגיד מימון הפיתוח האמריקני, ה־DFC, ולהתמקד בפרויקטים שנועדו לשקם את מערך האנרגיה ולהגדיל את יכולת ההובלה והיצוא מחוץ לנתיבים הפגיעים ביותר.
המטרה האסטרטגית: פחות תלות במצר הורמוז
מאחורי ההשקעה הכלכלית עומד יעד אסטרטגי ברור: הקטנת התלות של מדינות המפרץ במצר הורמוז.
המצר הוא אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם, ובשגרה עוברים דרכו כמויות עצומות של נפט וגז טבעי בדרכם לשווקים באסיה, באירופה ובמדינות נוספות.
המלחמה מול איראן הפכה את הנתיב הזה לנקודת לחץ משמעותית. עימותים צבאיים, תקיפות של כלי שיט והפרעות לתנועה הימית הובילו לעלייה בעלויות השילוח, לחשש מפגיעה באספקת האנרגיה ולתנודתיות חדה במחירי הנפט והדלק בעולם.
בממשל האמריקני מעוניינים כעת לקדם תשתיות שיאפשרו למדינות המפרץ להעביר יותר נפט וגז דרך צינורות, נמלים ומסופי יצוא הנמצאים מחוץ למצר — ובכך לצמצם את יכולתה של איראן להשפיע על שוק האנרגיה באמצעות שליטה או שיבוש של הנתיב הימי.
המלחמה חשפה את נקודת התורפה של שוק האנרגיה
המשבר סביב מצר הורמוז אינו תיאורטי בלבד.
במהלך החודשים האחרונים נגרמו נזקים כבדים לחלק מתשתיות האנרגיה באזור, בעוד חברות ומדינות נאלצו לחפש חלופות לנתיבי יצוא שנחשבו במשך עשרות שנים לבטוחים יחסית.
קטאר, למשל, הודיעה כי המשבר במצר עלול לעכב חלק מתוכניות ההתרחבות הענקיות שלה בתחום הגז הטבעי הנוזלי. לפי QatarEnergy, תקיפות על מרכז היצוא ראס לפאן השביתו חלק מיכולת ה־LNG של המדינה, ותיקון חלק מהמתקנים עשוי להימשך שנים.
גם סעודיה פועלת להגדיל את השימוש בנתיבים חלופיים, ובהם צינור East-West, המאפשר להעביר נפט מאזור המפרץ אל חופי הים האדום ולצמצם את הצורך במעבר דרך הורמוז. ההתפתחויות הללו כבר משפיעות על שוק ההובלה הימית ועל מחירי האנרגיה.
לא רק שיקום — ניסיון לשנות את מפת האנרגיה האזורית
אם התוכנית האמריקנית תתקדם, משמעותה עשויה להיות רחבה בהרבה מתיקון מתקנים שניזוקו.
הקרן עשויה לשמש למימון הקמת צינורות חדשים, הרחבת מסופי נפט וגז, חיזוק נמלים, שדרוג מתקני אחסון ופיתוח מערכות שמאפשרות להוביל אנרגיה דרך הים האדום, הים התיכון או נתיבים יבשתיים.
מבחינת וושינגטון, מהלך כזה יכול להשיג כמה מטרות במקביל: לייצב את אספקת האנרגיה העולמית, להקטין את הסיכון לזינוק במחירי הנפט, לחזק את שותפותיה של ארצות הברית באזור ולהקטין את המנוף האסטרטגי שמעניק מצר הורמוז לאיראן.
לא כל מדינות האזור ממהרות להתחייב
למרות ההיקף השאפתני של התוכנית, בדיווח הודגש כי קיימים גם ספקות בקרב גורמים באזור.
חלק מהגורמים סבורים כי השקעות ענק בתשתיות עלולות להיות מוקדמות כל עוד המלחמה מול איראן לא הסתיימה וכל עוד קיימת סכנה שמתקנים חדשים או משוקמים יותקפו פעם נוספת.
בנוסף, מדובר בפרויקטים מורכבים ויקרים מאוד, שחלקם עשויים להימשך שנים ודורשים לא רק השקעה כספית אלא גם הסכמות פוליטיות, תיאום בין מדינות ותכנון תשתיתי רחב.
משבר הורמוז ממשיך לטלטל את השווקים
החשיבות של התוכנית האמריקנית מתחדדת גם על רקע המצב בשווקים.
מחירי הנפט אמנם ירדו בימים האחרונים בעקבות שיפור מסוים בתנועת מכליות ותקוות להתקדמות דיפלומטית, אך הם עדיין מושפעים באופן משמעותי מהמלחמה ומהחשש לשיבושים נוספים באספקה.
המשבר פגע גם במחירי הדלק בארצות הברית. מחיר הסולר הממוצע חצה מוקדם יותר החודש את רף ששת הדולרים לגלון — רמה חסרת תקדים לפי נתוני GasBuddy — והפך את סוגיית האנרגיה גם לבעיה כלכלית פנימית עבור ממשל טראמפ.
השקעה כלכלית עם משמעות גיאופוליטית
מעבר לפן הכלכלי, התוכנית עשויה להפוך לכלי נוסף במאבק הגיאופוליטי שמנהלת וושינגטון במזרח התיכון.
ארצות הברית מנסה בשנים האחרונות לחזק את הקשרים הכלכליים והביטחוניים עם מדינות המפרץ, ובמקביל להגביל את יכולתה של איראן להשפיע על נתיבי הסחר והאנרגיה.
קרן בהיקף של מיליארדי דולרים, שתנוהל בסיוע אמריקני ותממן תשתיות אסטרטגיות ברחבי האזור, עשויה לחזק עוד יותר את הקשרים בין וושינגטון למדינות המפרץ.
עם זאת, בשלב זה מדובר ביוזמה שעדיין נמצאת בתהליכי גיבוש, וטרם ברור כמה מהמדינות המיועדות להשתתף בקרן אכן יתחייבו לסכומים הנדרשים ומתי ייצאו הפרויקטים הראשונים לדרך.
אם המהלך יתממש, הוא עשוי לסמן שינוי משמעותי בתפיסת ביטחון האנרגיה של המזרח התיכון: מעבר מהסתמכות כמעט מוחלטת על מצר הורמוז למערכת רחבה ומבוזרת יותר של צינורות, נמלים ומסופי יצוא — שתהיה פחות חשופה למשבר צבאי בנקודה אסטרטגית אחת.
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם
