בליכוד דוחים את דברי קושנר: ״הלחץ הצבאי והאמריקני הוא שהוביל את חמאס להסכים לעסקה״

בליכוד יצאו הערב נגד דבריו של השליח האמריקני ג׳ארד קושנר בנוגע למגעים שהובילו להפסקת האש ברצועת עזה ולהסכם לשחרור החטופים.

קושנר טען כי הממשל האמריקני ידע לנצל את המצב המדיני המורכב שאליו נקלעה ישראל בעקבות התקיפה בדוחא, ואת הבידוד הבינלאומי שנוצר סביבה, כדי להגביר את הלחץ על ירושלים ולקדם מהלך שהוביל בסופו של דבר להסכמות.

בליכוד דחו את הפרשנות הזו והציגו תמונה שונה של השתלשלות האירועים.

״הלחץ על חמאס – לא על ישראל״

בהודעת המפלגה נטען כי הגורם המרכזי שהביא לשינוי בעמדת חמאס היה דווקא שילוב בין הגברת הלחץ הצבאי הישראלי לבין המעורבות הישירה והתקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

לטענת הליכוד, החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרחיב את הפעולה הצבאית ולהכניס את צה״ל לעיר עזה, לצד התקיפה נגד בכירי חמאס בקטאר, יצרה לחץ משמעותי על הנהגת הארגון.

במפלגה הוסיפו כי במקביל הפעיל טראמפ לחץ כבד בזירה המדינית, וכי החיבור בין המהלך הצבאי הישראלי לבין הלחץ האמריקני הוא שהוביל, לשיטתם, את חמאס לוותר על חלק מדרישותיו.

המחלוקת: מה באמת הביא לפריצת הדרך

התגובה של הליכוד חושפת מחלוקת רחבה יותר סביב השאלה מה היה הגורם המרכזי שהביא לפריצת הדרך במגעים.

מצד אחד, לפי גרסת קושנר, ארצות הברית הצליחה לנצל את מצבה הבינלאומי של ישראל ואת הלחץ שנוצר לאחר התקיפה בדוחא כדי לקדם את הפסקת האש.

מנגד, בליכוד טוענים כי המהלך לא נולד כתוצאה מלחץ על ישראל, אלא דווקא בעקבות העמקת הלחץ על חמאס — צבאית, מדינית ודיפלומטית.

בליכוד: חמאס נאלץ להסיר דרישות

בהודעת המפלגה נטען כי בעקבות הלחץ המשולב, חמאס חזר בו מדרישות שהציב בשלבים קודמים של המשא ומתן והסכים להתקדם למתווה שכלל את שחרור כלל החטופים שנותרו ברצועת עזה.

בליכוד מבקשים בכך לייחס את פריצת הדרך למדיניות התקיפה של נתניהו ולתיאום עם טראמפ, ולא למצב של חולשה מדינית או בידוד בינלאומי.

הקרב על הנרטיב שאחרי ההסכם

הוויכוח הנוכחי אינו עוסק רק בפרשנות היסטורית של הדרך לעסקה, אלא גם במאבק פוליטי על הקרדיט.

בליכוד מבקשים להציג את ההסכם כהוכחה לכך שהפעלת לחץ צבאי מתמשך, לצד גיבוי אמריקני תקיף, היא שהביאה לתוצאה.

דבריו של קושנר, לעומת זאת, מציבים דגש שונה — על יכולתה של וושינגטון להשתמש במצבה המדיני של ישראל כמנוף במשא ומתן.

כך, לצד הוויכוח על עצם ההסכם, מתפתח כעת גם מאבק על השאלה מי ומה היו הגורמים שבאמת הובילו את חמאס לשנות את עמדתו ולהסכים להפסקת האש ולשחרור החטופים.