פערים של פי 10 ויותר בפליטות בנזן? האיגוד מטיל ספק בדיווחי מפעלי בז״ן

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה מעלה טענות חריפות בנוגע לאופן שבו מדווחים מפעלי התעשייה במפרץ על היקף הפליטות שלהם.

לאחר פרסום נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2025, באיגוד השוו בין הדיווחים הרשמיים שהעבירו המפעלים לבין נתוני ניטור, בדיקות שטח, דיגומים ותיעוד שנאספו באופן עצמאי – ומציגים שורה של מקרים שלטענתם מעלים חשש כי חלק מהפליטות בפועל אינן מקבלות ביטוי מלא בדיווחים.

הבדיקה שמבצע האיגוד מתמקדת בין היתר במפעלי קבוצת בז״ן ובאירועים חריגים שאירעו במתחם התעשייתי, לרבות תקלות תפעוליות, פליטות שאינן מגיעות ממקור קבוע ומוגדר ואירועים שלא תועדו, לטענת האיגוד, באופן מלא במסגרת הדיווח הרשמי.

על פי נתוני מפל״ס לשנת 2025, גם הנתונים שדווחו על ידי מפעלי בז״ן עצמם מצביעים על עלייה בחלק מהמזהמים במהלך השנה האחרונה.

לפי האיגוד, נרשמה עלייה של כ-15% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן – NMVOC, עלייה של כ-11% בפליטות דו-תחמוצת הגופרית, גידול של כ-25% בפליטת חלקיקים וכן זינוק של כ-44% בפליטות פחמן חד-חמצני.

אלא שבאיגוד מדגישים כי גם הנתונים הללו אינם בהכרח משקפים את התמונה המלאה. לטענתם, במספר מקרים נמצא פער בין הנתונים שהועברו על ידי המפעלים לבין ממצאים שעלו מפעולות ניטור ופיקוח עצמאיות.

מקרה גדיב: 7 ק״ג בדיווח – עד 100 ק״ג לפי הערכת האיגוד

המקרה המרכזי שמציג האיגוד נוגע לתקלה במיכל אחסון במפעל גדיב, שניזוק במהלך שנת 2024. על פי האיגוד, התקלה נמשכה במשך כארבעה חודשים ובמהלכה נפלט בנזן מהמיכל.

לטענת האיגוד, הפליטה לא הופיעה מלכתחילה בדיווח הראשוני של המפעל, ורק לאחר פנייה למשרד להגנת הסביבה בוצע עדכון לנתונים.

לפי העדכון שהעביר המפעל, היקף הפליטה הוערך בכ-7 קילוגרמים של בנזן. מנגד, בדיקה מקצועית שביצע האיגוד הצביעה, לטענתו, על אפשרות כי במהלך שעה אחת בלבד מתוך כלל תקופת התקלה נפלטו כ-70 עד 100 קילוגרמים של בנזן.

אם ההערכה הזו תאומת, מדובר בפער של לפחות פי עשרה בין ההערכה שהציג המפעל לבין זו של האיגוד – וזאת ביחס לפרק זמן קצר בלבד מתוך אירוע שנמשך חודשים.

האיגוד מסר כי הסוגיה נמצאת כיום בבחינת המשרד להגנת הסביבה.

מצלמה תרמית זיהתה פליטה – אך האירוע לא הופיע בדיווח

באיגוד מצביעים גם על אירוע נוסף ממאי 2025. במהלך ניטור שבוצע מגג מבנה האיגוד באמצעות מצלמה תרמית, זוהתה לדבריהם פליטה חריגה של תרכובות אורגניות נדיפות מאחד המיכלים במתחם בז״ן.

בעקבות הזיהוי הגיעו נציגי האיגוד לביקורת פתע במפעל, והפליטה תועדה, לטענתם, גם בנוכחות נציגי החברה.

לפי האיגוד, המפעל מסר בתגובה כי לא התרחש אירוע יוצא דופן וכי לא אותרה תקלה. בהמשך ביקש האיגוד לקבל מסמכים נוספים לצורך בירור נסיבות האירוע, אך לטענתו המסמכים טרם הועברו.

עוד טוען האיגוד כי האירוע האמור לא קיבל ביטוי בדיווחי מפל״ס.

עשן צהוב בכרמל אולפינים – והמפעל דחה את הטענה להפרה

אירוע נוסף שעליו מצביע האיגוד התרחש בשנת 2025 במתקני כרמל אולפינים, שם תועד עשן בעל גוון צהבהב היוצא מאחד המתקנים.

במענה לפניית האיגוד מסר המפעל כי אין בידיו די נתונים כדי לקבוע מה גרם לצבע שנראה בתיעוד, וכי לא ידוע לו על תקלה שהתרחשה באותו מועד. בהתאם לכך דחה המפעל את הטענה כי מדובר בהפרה.

מבחינת האיגוד, אירועים מסוג זה ממחישים את הקושי שבמערכת הנשענת במידה רבה על דיווח עצמי של המפעלים, במיוחד כאשר תיעוד חיצוני מעלה סימני שאלה שאינם מקבלים בהכרח ביטוי בדיווחים השנתיים.

כשהחיישן מגיע לרוויה – כמה זיהום באמת נפלט?

סוגיה נוספת שמעלה האיגוד קשורה לניטור תחמוצות גופרית במפעלים.

לטענת האיגוד, במהלך אירועים תפעוליים בלתי שגרתיים הגיעו חיישני הניטור במתקני בז״ן למצב של “רוויה” – מצב שבו רמת המזהם גבוהה מכושר המדידה של המכשיר, ולכן לא ניתן לדעת באמצעותו מה היה הריכוז המרבי בפועל.

באיגוד טוענים כי במצבים אלה היקף הפליטות המלא עלול שלא להיכלל בדיווח למפל״ס.

בעקבות פנייה בנושא, המשרד להגנת הסביבה דרש מהמפעל לחשב את תוספת הפליטות שנוצרה באירועים הללו. עם זאת, לפי האיגוד, תוספת זו עדיין אינה מופיעה בדו״ח הנוכחי.

כדוגמה מציינים באיגוד את 1 באוגוסט 2025, אז בוצעה הדממה של מתקן מה״ג 4. לפי הנתונים שבידי האיגוד, מכשיר הניטור הגיע לרוויה למשך יותר מ-24 שעות, אך תוספת הפליטות שנוצרה בתקופה הזו, לטענתם, לא דווחה למפל״ס.

באיגוד טוענים: אין מגמת שיפור יציבה באיכות האוויר

מעבר לאירועים נקודתיים, באיגוד מתייחסים גם לתמונת המצב ארוכת הטווח.

לטענתם, נתוני תחנות הניטור באזור בז״ן, לרבות תחנות הממוקמות בקרבת אזורי מגורים, אינם מלמדים על שיפור עקבי באיכות האוויר.

באיגוד אף טוענים כי בחלק מהמזהמים נרשמה במהלך חמש השנים האחרונות מגמת עלייה, וכי מעת לעת נמדדו חריגות מהערך הסביבתי היממתי של חומרים המוגדרים מסרטנים.

עוד נמסר כי בעקבות פעילות האיגוד החמיר השנה המשרד להגנת הסביבה את דרישות הדיווח המוטלות על מפעלי בז״ן בנוגע לאירועי פליטת בנזן בלתי שגרתיים.

אלא שלפי בדיקות שביצע האיגוד, כ-94% מאירועי פליטת הבנזן שנמצאו בבדיקותיו אינם מדווחים כלל.

מדובר בטענה משמעותית, שאם תאומת במלואה עשויה להעלות שאלות כבדות משקל לגבי מידת הדיוק של מנגנון הדיווח הקיים ולגבי יכולת הרשויות לקבל תמונה מלאה של הזיהום באזור.

ברקע: התנגדות להקמת מתקן מיצוק גופרית נוסף

הממצאים שמציג האיגוד מגיעים גם על רקע תוכניות בז״ן להקים מתקן חדש למיצוק גופרית.

באיגוד מתנגדים למהלך וטוענים כי מדובר במתקן העלול להוסיף פליטות של מזהמים בשעה שלדבריהם כבר כיום קיימת מגמת עלייה בחלק מהחומרים הרלוונטיים, ובהם מימן גופרי ותחמוצות גופרית.

לטענתם, העלייה ניכרת הן בנתוני תחנות הניטור והן בדיגומים סביבתיים שבוצעו באזור הצ׳ק פוסט.

אביהו האן: “המזהם לא יכול לקבוע בעצמו כמה הוא זיהם”

יו״ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, וסגן וממלא מקום ראש העיר חיפה, אביהו האן, תקף בחריפות את מנגנון הדיווח העצמי של המפעלים.

לדבריו, דו״ח המשרד להגנת הסביבה צריך לשמש נקודת מוצא לבחינה מקצועית ולא להיתפס כאישור לכך שהדיווחים משקפים בהכרח את כל הפליטות.

האן הדגיש במיוחד את מקרה גדיב ואמר כי הפער בין דיווח של כ-7 ק״ג בנזן לבין הערכת האיגוד של 70–100 ק״ג בשעה אחת מחייב בדיקה מעמיקה וממצה.

לדבריו, אין לקבל מצב שבו אותו גורם אחראי גם על פעילות שעלולה ליצור זיהום, גם על איסוף הנתונים וגם על הדיווח על היקף הפליטות.

האן הוסיף כי על המפעלים לשאת באחריות הכלכלית והסביבתית לנזקים שנגרמו לאורך השנים, ולא להעביר את העלות ואת ההשלכות אל הציבור.

לדבריו, כל פליטה צריכה לקבל ביטוי מלא בדיווחים, משום שפליטה שלא דווחה אינה מפסיקה להתקיים מבחינה סביבתית רק מפני שלא נרשמה בטופס רשמי.

ד״ר ליהי שחר ברמן: “דיווחי המפעלים חייבים לעמוד במבחן המציאות”

מנכ״לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, ד״ר ליהי שחר ברמן, מסרה כי מערך הניטור, הפיקוח והדיגום של האיגוד מאפשר להשוות בין דיווחי המפעלים לבין מה שמתרחש בפועל בשטח.

לדבריה, המקרים שהתגלו מדגישים את החשיבות של פיקוח מקצועי ובלתי תלוי שאינו מסתמך רק על המידע שמגיע מהמפעלים עצמם.

שחר ברמן ציינה כי גם פרשת גדיב, גם הפליטה שתועדה באמצעות המצלמה התרמית וגם אירוע העשן הצהוב בכרמל אולפינים ממחישים את הצורך במערכת בקרה חיצונית, תיעוד רציף ובדיקה של כל אירוע חריג.

לדבריה, האיגוד ממשיך לבחון את נתוני מפל״ס 2025 מול נתוני הניטור והדיגום שברשותו, וכן מול מידע על תקלות, הדממות ואירועים שאינם חלק מהפעילות השגרתית.

באיגוד מבטיחים כי בכל מקום שבו יאותר פער יפעלו מול המשרד להגנת הסביבה לבדיקתו ולהשלמת הנתונים.

בסיום דבריה הדגישה שחר ברמן כי מבחינת האיגוד, זכות הציבור לקבל מידע מלא, מדויק ושקוף על איכות האוויר קודמת לכל שיקול אחר.

השורה התחתונה מבחינת איגוד ערים מפרץ חיפה ברורה: נתוני מפל״ס הם כלי מרכזי וחשוב – אך הם אינם יכולים להחליף ניטור עצמאי ופיקוח בשטח. כאשר קיימת אי-התאמה בין דיווחי המפעלים לבין מדידות, תיעוד או אירועים שנצפו בפועל, יש לבחון את הפער עד תום ולוודא שכל פליטה משמעותית מקבלת ביטוי בנתונים הרשמיים.