הפרמדיק המסתורי שזוחל מתחת להריסות — ונושא מזרק | צפו

נחילים של תיקנים ענקיים המצוידים במצלמות, מערכות ניווט ומזרקים זעירים עשויים להישלח בעתיד אל זירות אסון ולהעניק טיפול ראשוני לאנשים הלכודים מתחת להריסות. הפיתוח יוצא הדופן של חוקרים באוסטרליה נשמע כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, אך ניסויים ראשוניים כבר הציגו תוצאות מבטיחות.

חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד, בשיתוף מהנדסים ביו־רפואיים מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, הפכו תיקני מחילות ענקיים מצפון קווינסלנד למעין פרמדיקים קיבורגיים. החוקרים העניקו לפיתוח את השם "Paraborgs" — שילוב בין פרמדיק לקיבורג.

התיקנים נבחרו בזכות גודלם, כוחם ויכולתם הטבעית להתקדם דרך מעברים צרים, לטפס על מכשולים ולנוע בשטחים מורכבים. על גבם הותקנה מערכת אלקטרונית קלה הניתנת להסרה, המאפשרת לחוקרים לשלוט מרחוק בכיוון תנועתם ולהוביל אותם אל יעד שנקבע מראש.

חלק מהתיקנים מצוידים במצלמות זעירות, שתפקידן לאתר לכודים ולהעביר תמונה בזמן אמת לצוותי החילוץ. תיקנים אחרים נושאים מערכת הזרקה מיניאטורית הנשלטת מרחוק, אשר עשויה בעתיד לאפשר מתן תרופות חיוניות לאדם שאי אפשר להגיע אליו באופן מיידי.

הרעיון הוא להשתמש ביכולות התנועה הטבעיות של החרקים במקומות שבהם בני אדם, כלבי חילוץ ואפילו רובוטים רגילים מתקשים לפעול. לאחר רעידות אדמה, התמוטטות מבנים, מפולות או תאונות במערות, עלולים להיווצר חללים זעירים ובלתי יציבים שאינם מאפשרים כניסה בטוחה של מחלצים. התיקנים הקיבורגיים יוכלו, על פי החזון, לזחול בין שברי הבטון ולספק לצוותים מידע על מצב הלכודים ומיקומם.

במסגרת ניסוי הוכחת ההיתכנות נבדקה יכולתו של התיקן להגיע אל המטרה, להתמקם מולה ולבצע את פעולת ההזרקה. כאשר החרק הוצב במרחק של עד 15 סנטימטרים מהיעד, שיעור ההצלחה של ההזרקה הגיע ל־95%. במשימה המלאה, שכללה גם ניווט אל המטרה וגם ביצוע ההזרקה, נרשמה הצלחה ב־72% מהניסיונות.

למרות הנתונים המעודדים, החוקרים מדגישים כי הפיתוח עדיין נמצא בשלב ניסויי. הבדיקות נערכו בתנאי מעבדה מבוקרים ולא על בני אדם שנלכדו בזירות אסון אמיתיות. לפני שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה בשטח, יהיה צורך לבחון אותה בתנאים מורכבים הכוללים אבק, שברי בטון, הפרעות תקשורת ותנועות בלתי צפויות של המטופל.

הטיפול הרפואי עצמו לא אמור להתבצע באופן עצמאי בידי התיקן. אנשי רפואה וחילוץ ימשיכו לשלוט מרחוק בפעילותו, לקבל את התמונות מהמצלמה ולהחליט אם ומתי להפעיל את מנגנון ההזרקה. המטרה אינה להחליף פרמדיקים או מחלצים, אלא להעניק להם אפשרות להגיע באופן עקיף למקומות שאליהם אין כרגע גישה בטוחה.

החזון העתידי כולל הפעלת נחילים של תיקנים קיבורגיים, כאשר לכל אחד מהם תהיה משימה מוגדרת. חלקם יישאו מצלמות וחיישנים סביבתיים, אחרים יספקו ציוד רפואי זעיר, וקבוצה נוספת עשויה לסייע במיפוי החללים שמתחת להריסות. שיתוף הפעולה ביניהם יוכל לספק לכוחות ההצלה תמונת מצב רחבה עוד לפני פתיחת נתיב פיזי אל הלכודים.

החוקרים התייחסו גם להיבט הנוגע לרווחת החרקים. לדבריהם, התיקנים מורדמים בזמן התקנת האלקטרודות והשבב, והמערכת המותקנת על גבם ניתנת להסרה. לאחר הסרת הציוד הם ממשיכים לחיות במשך זמן הדומה לתוחלת החיים הרגילה של תיקנים מסוגם.