שר האוצר האמריקני: "משיקים תוכנית שתחנוק את הכלכלה באיראן, מי שיחליט להיות איתנו - ירוויח"

משרד האוצר האמריקאי חשף הערב חבילת סנקציות מקיפה נגד רשתות איראניות הפועלות בתחומי הגרעין, הטילים, הסייבר והנפט. חברות תיווך, כלי שיט מ“צי הצללים” וגורמים במדינות שונות ייכללו במהלך, לצד איום בסנקציות משניות על ענפי הזהב, הטכנולוגיה, הנכסים הדיגיטליים, התעופה והספנות

ארצות הברית מחריפה באופן דרמטי את המערכה הכלכלית נגד איראן. משרד האוצר האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות נגד קרוב ל־60 חברות וגורמים הקשורים לטהרן, במסגרת מהלך רחב שנועד לצמצם את מקורות ההכנסה של המשטר, לפגוע ביכולתו להעביר כספים ברחבי העולם ולחסום את המנגנונים המשמשים אותו לעקיפת ההגבלות הקיימות.

חבילת הצעדים החדשה מכוונת לשורה ארוכה של חברות, יחידים וכלי שיט שלטענת וושינגטון משתייכים לרשתות הפועלות עבור איראן בתחומי הגרעין, פיתוח הטילים, פעילות הסייבר וסחר הנפט. בכך מבקש הממשל האמריקאי לתקוף במקביל גם את מקורות המימון של טהרן וגם את התשתיות המסייעות לה לקדם את יכולותיה האסטרטגיות.

בסנט: מסייעי איראן עלולים לאבד את הגישה לדולר

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הציג אזהרה חד־משמעית בפני מדינות, מוסדות פיננסיים וחברות בינלאומיות הממשיכים לסייע לאיראן. לדבריו, הנשיא דונלד טראמפ פנה למנהיגים ברחבי העולם וקרא להם להפסיק להעניק לטהרן תמיכה כלכלית או פיננסית.

בסנט טען כי ההשלכות של מדיניות הלחץ כבר מורגשות באיראן, והבהיר כי הממשל מתכוון לפעול גם נגד גורמים שאינם איראניים, אם יתברר שהם מסייעים למשטר להסתיר כספים, להעביר הכנסות או להלבין הון.

האיום המרכזי שהשמיע שר האוצר נוגע לגישה למערכת הדולרית. על פי המסר האמריקאי, בנקים, חברות ומתווכים שיסייעו בהלבנת כספים עבור איראן מסתכנים בהרחקה מהמערכת הפיננסית האמריקאית. צעד כזה עלול להגביל באופן קשה את יכולתם לבצע עסקאות בדולרים, להשתמש בבנקים אמריקאיים או לפעול מול חברות הקשורות לשוק האמריקאי.

עבור מוסדות פיננסיים בינלאומיים, עצם האפשרות לאבד את הגישה לדולר היא איום משמעותי. המטבע האמריקאי משמש חלק מרכזי מהסחר העולמי ומעסקאות האנרגיה, ולכן גם חברות שאינן פועלות ישירות בארצות הברית עשויות להעדיף להתרחק מכל התקשרות העלולה לחשוף אותן לסנקציות.

מדיניות חדשה: "אפס דליפות"

משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יאכוף מעתה את הסנקציות בהתאם למדיניות שאותה הגדיר כגישת “אפס דליפות”. משמעותה היא ניסיון לסגור את הפרצות שדרכן מצליחה איראן להמשיך למכור נפט, להעביר כספים ולרכוש מוצרים ושירותים למרות ההגבלות המוטלות עליה.

האמריקאים מתכוונים להתמקד לא רק בחברות איראניות רשמיות, אלא גם ברשתות של חברות קש, מתווכים, ברוקרים, מפעילי ספינות וגורמים פיננסיים הפועלים במדינות אחרות. רשתות מסוג זה מאפשרות לטהרן לטשטש את מקור הסחורות והכספים, להחליף בעלויות באופן תכוף ולהשתמש בשורה ארוכה של חשבונות, חברות ומטבעות כדי להקשות על המעקב.

במוקד חבילת הסנקציות נמצאות חברות תיווך וכלי שיט המשתייכים למה שמכונה “צי הצללים” האיראני – מערך של מכליות וספינות המשמש להעברת נפט ומוצרים פטרוכימיים תוך הסתרת זהות הבעלים, שינוי מסלולים ושימוש בחברות הרשומות במדינות שונות.

לפי הודעת משרד האוצר, הפעילות שנמצאת על הכוונת מתפרסת על פני איחוד האמירויות, הונג קונג, סין, סינגפור, שווייץ ומדינות באירופה. בוושינגטון מדגישים כי מיקום החברות מחוץ לאיראן לא יעניק להן חסינות אם יתברר שהן מסייעות לטהרן לעקוף את הסנקציות.

משרד האוצר האמריקאי כבר פעל בחודשים האחרונים נגד מערכי הבנקאות החשאית וצי הספינות של איראן, והבהיר כי גם גורמים זרים עלולים להיחשף לעיצומים אם יקיימו עסקאות עם גורמים שהוגדרו כחסומים.

הקשחת ההגבלות על העברות כספים

נדבך נוסף במהלך הוא השעיית רישיונות כלליים שאפשרו סוגים מסוימים של תשלומי העברות לאיראן. ביטול ההיתרים צפוי להקשות עוד יותר על העברת כספים אל המדינה וממנה ולהרחיב את הבידוד של המערכת הפיננסית האיראנית.

הרישיונות הכלליים שימשו מסגרת משפטית שאפשרה לבצע פעולות מוגדרות מבלי לקבל אישור פרטני עבור כל עסקה. השעייתם משמעותה כי פעולות שהיו מותרות עד כה עשויות להיאסר או לחייב אישור מיוחד, בהתאם להנחיות שיפרסם המשרד.

המהלך עשוי לחייב בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם לבצע בדיקות מחמירות יותר לפני אישור העברות הקשורות לאיראן. גם עסקאות שאינן נראות במבט ראשון כקשורות לממשלה האיראנית עלולות להיבדק, אם קיים חשש שהכספים יגיעו בסופו של דבר לגורם הנתון לסנקציות.

חמישה ענפים בסכנת סנקציות משניות

משרד האוצר האמריקאי סימן חמישה מגזרים מרכזיים שבהם עשויות להיות מוטלות סנקציות משניות: נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות. מדובר בתחומים שטהרן עשויה להשתמש בהם כדי להכניס כספים, לשמור על ערך הון, לרכוש ציוד ולעקוף את המערכת הבנקאית המסורתית.

סנקציות משניות מאפשרות לארצות הברית לפעול גם נגד חברות ואנשים שאינם אמריקאים ואינם איראנים. אם גורם זר יבצע פעילות משמעותית עם ישות איראנית חסומה, וושינגטון עשויה להגביל את פעילותו בארצות הברית, לחסום את נכסיו או למנוע ממנו להשתמש במערכת הדולרית.

בתחום הנכסים הדיגיטליים מבקשים האמריקאים לפגוע בשימוש במטבעות דיגיטליים לצורך העברת כספים והסתרת הכנסות. משרד האוצר כבר הצהיר כי בכוונתו לפעול נגד שיטות מסורתיות לעקיפת סנקציות וגם נגד ניצול מטבעות דיגיטליים למטרה זו.

ענף הזהב מספק אפשרות להעברת ערך מחוץ למערכת הבנקאית, בעוד שתחומי התעופה והספנות חיוניים לתנועת אנשים, ציוד, נפט וסחורות. מגזר הטכנולוגיה עשוי לכלול חברות המספקות לאיראן תוכנות, רכיבים, מערכות תקשורת או שירותים היכולים לשמש את תוכניות הטילים, הגרעין והסייבר שלה.

המסר לעולם: בחרו בין איראן למערכת האמריקאית

ההכרזה החדשה אינה מופנית רק כלפי ההנהגה בטהרן. חלק מרכזי ממנה נועד להרתיע מדינות, בנקים וחברות בינלאומיות שממשיכים לקיים קשרים עסקיים עם גורמים איראניים. וושינגטון מבקשת להבהיר כי מי שיסייע למשטר להסתיר כספים או לעקוף את ההגבלות עלול לשלם מחיר כלכלי כבד.

המסר האמריקאי מציב למעשה בפני חברות זרות בחירה ברורה: המשך הקשרים עם רשתות המזוהות עם איראן, או שמירה על הגישה לדולר, לבנקים האמריקאיים ולשוק הגדול בעולם. באמצעות האיום בסנקציות משניות מקווה הממשל להרחיב את השפעת הצעדים הרבה מעבר לגבולות ארצות הברית.

המהלך הנוכחי מסמן שלב חדש בניסיון האמריקאי לבודד את איראן מבחינה כלכלית. במקום להתמקד רק בחברות ובמוסדות הנמצאים בתוך המדינה, הממשל מרחיב את המערכה אל השותפים, המתווכים, הספינות והמערכות הפיננסיות המאפשרים לטהרן להמשיך לפעול בזירה הבינלאומית.

כעת תיבחן השפעת הסנקציות בשטח: האם מדינות וחברות יפסיקו את קשריהן עם הרשתות האיראניות מחשש להיענש, או שטהרן תצליח למצוא נתיבים חלופיים להעברת כספים ולמכירת נפט. דבר אחד כבר ברור – וושינגטון מאותתת כי היא מתכוונת להשתמש במעמדו של הדולר ובכוחה של המערכת הפיננסית האמריקאית ככלי מרכזי במאבק נגד איראן.