גורמים באוצר: הנזק מהשביתה בנתב״ג: כ-30 מיליון ש״ח | הפתרונות המוצעים למניעת השבתה עתידית

הערכה ראשונית של גורמים במשרד האוצר אומדת את העלות הכלכלית של השביתה בנתב״ג ב-25 עד 30 מיליון שקלים.

הנזק למשק נובע מאובדן זמן של נוסעים, הוצאות ישירות ותפעוליות של חברות התעופה, הפסדי הכנסות של רשות שדות התעופה והעסקים בנמל, שיבושים בהובלת מטען ובלדרות ופגיעה בענפי התיירות והמלונאות.

לפי ניתוח האוצר, הנזק נגרם בשל שלוש בעיות מרכזיות:

1. קיבולת תשתית מוגבלת: נתב״ג פועל כיום בקיבולת היומית המרבית שלו. ברשות שדות התעופה ישנו עיכוב במימוש תוכניות הפיתוח להגדלת הקיבולת. העיכוב באישור ובפיתוח שדות תעופה משלימים מגביר את העומס על נתב״ג ואת התלות הבלעדית בו.

2. היעדר תחרות: רשות שדות התעופה פועלת כמונופול. לוועד העובדים, המחזיק בתפקידי התפעול, יש יכולת להביא להשבתה מלאה של הנמל. לפי האוצר, כדי למנוע סגירה של השמיים משיקולים עסקיים או אחרים, יש צורך בתחרות מול מפעילים נוספים.

3. מבנה ההוצאות ויעילות ברש"ת: השכר ברשות שדות התעופה גבוה מהממוצע במשק והעסקת עובדי רשות במרבית המערכים, במקום זכיינים, מגבילה את הגמישות התפעולית בימי עומס. בנוסף, הוצאות השכר מהוות כ-60% מהוצאות הארגון. עומס עלויות זה מעכב את תוכנית הפיתוח ופוגע ביעילות ובשירות.

   הצעות האוצר למניעת משברים עתידיים:

• אישור התוכניות להקמת שדות תעופה משלימים ברמת דוד ובצקלג.

• הרחבת קיבולת הנוסעים והטיסות בנתב״ג למימושה המרבי.

• יישום החלטת הממשלה להקמת שדות תעופה באמצעות גורמים פרטיים וקידום החקיקה שהוביל המשרד בתוכנית הכלכלית.

• גיבוש תוכנית התייעלות ברש"ת והפיכתה מגוף תפעולי לגוף מנהל גם בשדות הקיימים.