פריצת דרך ישראלית במאבק בלוקמיה בילדים: לזהות שהמחלה חוזרת לפני שמופיעים הסימנים

פיתוח ישראלי חדש של חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית ומהטכניון עשוי לסייע בזיהוי מוקדם במיוחד של חזרת לוקמיה בילדים – עוד כאשר מספר התאים הסרטניים ששרדו את הטיפול קטן מכדי להתגלות בשיטות האבחון המקובלות.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת הבין-לאומי HemaSphere בהוצאת האיגוד האירופי להמטולוגיה (EHA), מתמקד בלוקמיה מיאלואידית חריפה, סוג אגרסיבי של סרטן דם בילדים. אחד האתגרים המרכזיים בטיפול הוא לזהות תאים סרטניים בודדים שנותרו בגוף לאחר הטיפול ועלולים בהמשך להביא להתפרצות מחודשת של המחלה.

החוקרים גילו כי לכל חולה לוקמיה קיים מעין “ברקוד גנטי” ייחודי, המורכב ממאות סמנים גנטיים זעירים המשותפים לכל תאי הסרטן שלו. באמצעות זיהוי הברקוד ניתן לעקוב אחר תאי הלוקמיה בדיוק גבוה במיוחד, גם כאשר מספרם נמוך מאוד והם אינם מזוהים באמצעי האבחון המקובלים.

במסגרת המחקר פיתחו החוקרים שיטה חדשה בשם DAISY-MRD, המאפשרת לזהות את הברקוד ולעקוב אחריו במהלך הטיפול ולאחריו. הממצאים הראו כי הברקוד נשאר יציב לאורך זמן, גם לאחר הישנות המחלה. בנוסף, השיטה הצליחה להבחין בין הברקוד של ילדים שחוו הישנות של המחלה לבין זה של ילדים שנשארו בריאים לאורך זמן – ולכן עשויה בעתיד לסייע בזיהוי מוקדם של מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לחזרת הלוקמיה.

ד”ר רותי שילה, חוקרת בכירה במערך ההמטו-אונקולוגי בשניידר ובמכון למחקר רפואי ע”ש פלסנשטיין, הסבירה: “במקום לחפש תא סרטני בודד אנחנו מחפשים את טביעת האצבע הגנטית הייחודית שלו. המשמעות היא שניתן לזהות סימנים לנוכחות שאריות מחלה גם במצבים שבהם הבדיקות המקובלות מתקשות לעשות זאת”.

ד”ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון הוסיף: “הברקודים הללו אמנם ייחודיים לכל חולה, אבל נמצאים בכל דגימה במינונים זעירים והיינו צריכים להתאמץ הרבה כדי לפתח שיטה חישובית שתצליח למצוא את המחט בערימת השחת”. לדבריו, החוקרים הצליחו לפתח שיטה שהיא “מדויקת יותר, זולה יותר וקלה יותר לתפעול מאשר השיטות הקיימות כיום”.

פרופ’ שי יזרעאלי, לשעבר מנהל המערך ההמטו-אונקולוגי בשניידר וממובילי המחקר, ציין כי השיטה מאפשרת לעקוב אחר אוכלוסיית תאי הלוקמיה באמצעות הברקוד הגנטי הייחודי שלה, גם כאשר לא ניתן לזהות את התאים באמצעים המקובלים.

החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים ואימות של השיטה במרכזים רפואיים נוספים בעולם לפני שתיכנס לשימוש קליני שגרתי. עם זאת, הם מעריכים כי בעתיד היא עשויה להפוך לכלי מעקב סטנדרטי אחר לוקמיה בילדים – ואולי גם במבוגרים.