בצל ספקות במודיעין: האזהרה הישראלית שהובילה למבצע אבטחה חריג סביב טראמפ

דיווח חדש בארצות הברית חושף מחלוקת משמעותית שהתעוררה מאחורי הקלעים סביב מידע מודיעיני שהעבירה ישראל לוושינגטון, ולפיו איראן עלולה לפעול להתנקשות בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

על פי ה”וושינגטון פוסט”, כמה גורמי מודיעין אמריקניים, הן כאלה המכהנים כיום והן בכירים לשעבר, הביעו ספק באשר למידת האמינות של המידע הישראלי ולא השתכנעו כי קיימת תשתית מודיעינית מספקת המוכיחה שאכן מתגבשת תוכנית איראנית קונקרטית לפגיעה בנשיא.

למרות ההסתייגויות בתוך קהילת המודיעין האמריקנית, הגורמים האחראים על ביטחונו של טראמפ לא היו מוכנים להתעלם מהאפשרות שהאיום ממשי.

על פי הדיווח, עצם קבלת ההתרעה הישראלית הייתה מספיקה כדי להוביל את השירות החשאי האמריקני ואת הצבא לגבש מהלך אבטחה מורכב וחשאי, שנועד לצמצם ככל האפשר את הסיכון הנשקף לנשיא.

האירוע התרחש ב-8 ביולי, כאשר טראמפ עזב את פסגת נאט”ו שנערכה באנקרה שבטורקיה. באותן שעות הפעילו גורמי האבטחה תמרון חריג, שנועד להקשות על גורם עוין לעקוב אחר תנועותיו של הנשיא ולהבין באיזה נתיב הוא עושה את דרכו אל מחוץ למדינה.

לפי הפרסום, מאחורי ההחלטה עמדה גישה מחמירה שלפיה גם כאשר קיימת מחלוקת בנוגע לאיכות המודיעין, איום אפשרי על חייו של נשיא מכהן מחייב היערכות ברמה הגבוהה ביותר. מבחינת אנשי השירות החשאי והמערכת הצבאית האמריקנית, הספקות סביב מקור המידע או מידת הוודאות שלו לא הספיקו כדי לשלול את הצורך בפעולה.

הדיווח מדגיש למעשה את הפער שיכול להיווצר בין עבודת המודיעין לבין קבלת החלטות בתחום האבטחה. בעוד אנשי מודיעין נדרשים לבחון את אמינות המקורות, להצליב מידע ולהעריך את הסבירות להתממשותו של איום, אנשי האבטחה פועלים לעיתים על פי עיקרון שונה לחלוטין: גם סבירות נמוכה יחסית לאירוע קטסטרופלי עשויה להצדיק צעדים יוצאי דופן.

על פי ה”וושינגטון פוסט”, הספקנות בקרב חלק מהגורמים האמריקניים לא נגעה בהכרח לעצם האפשרות שאיראן תבקש לפגוע בטראמפ, אלא לשאלה האם המידע המסוים שהועבר על ידי ישראל אכן הצביע על תוכנית מבצעית ממשית ומיידית.

אותם גורמים בחנו, לפי הדיווח, האם מדובר באיום בשלבי ביצוע מתקדמים או במידע חלקי שטרם הבשיל לכדי הערכת מודיעין חד-משמעית.

עם זאת, ברגע שהמידע הועבר לרשויות האמריקניות, ההחלטה הייתה שלא להמר על ביטחונו של הנשיא. השירות החשאי והצבא נערכו בהתאם והוציאו לפועל את מה שתואר כתמרון אבטחה חשאי ובלתי שגרתי במהלך יציאתו של טראמפ מטורקיה.

הפרשה חושפת גם את המורכבות הרבה המאפיינת את שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארצות הברית. שתי המדינות מחליפות ביניהן באופן שוטף מידע ביטחוני רגיש, אך גם בין בעלות ברית קרובות עשויים להתעורר חילוקי דעות בנוגע לפרשנות של מידע, איכות המקורות או רמת הוודאות של הערכות מודיעיניות.

במקרה הנוכחי, אף שחלק מהגורמים האמריקניים לא השתכנעו לחלוטין כי המידע הישראלי מוכיח שאיראן כבר גיבשה תוכנית סדורה להתנקשות בטראמפ, עצם האפשרות שהתרחיש אינו מופרך הובילה לנקיטת אמצעים חריגים.

כך, לפחות על פי הדיווח, התוצאה הייתה מצב יוצא דופן: במערכת המודיעין נשמעו סימני שאלה, אך במערך האבטחה בחרו לפעול כאילו האיום עלול להתממש. ההחלטה משקפת את רמת הרגישות הגבוהה סביב ביטחונו של נשיא ארצות הברית, במיוחד בתקופה שבה המתיחות מול איראן גבוהה והחשש מפעולות נקם או מבצעי טרור ממשיך לעמוד במרכז תשומת הלב של גופי הביטחון האמריקניים.