ארה"ב מרוקנת את המחסנים: הפנטגון לוחץ על יצרניות הנשק להאיץ דרמטית את ייצור הטילים והמיירטים

המלחמה המתמשכת מול איראן ממשיכה להציב אתגר משמעותי בפני מערכת הביטחון האמריקנית, ולא רק בזירת הלחימה עצמה. קצב השימוש הגבוה בטילי תקיפה ובמערכות יירוט במהלך השבועות האחרונים מוביל לשחיקה מהירה במלאי התחמושת האסטרטגית של ארצות הברית, וכעת בפנטגון דורשים מהתעשיות הביטחוניות לבצע קפיצת מדרגה משמעותית בקצב הייצור.

על פי מזכר פנימי שהגיע לידי העיתון "וושינגטון פוסט" ופורסם הלילה, משרד ההגנה האמריקני הציב בפני חברות הנשק הגדולות דרישה ברורה: בתוך 21 ימים עליהן להציג תוכניות מפורטות שיאפשרו להגדיל את קיבולת הייצור, לקצר את זמני האספקה ולהרחיב את המפעלים המייצרים מערכות נשק שהוגדרו חיוניות במיוחד להמשך הפעילות המבצעית.

המזכר, שנשלח ביום רביעי על ידי סגן שר ההגנה האמריקני סטיב פיינברג, משקף את הדאגה ההולכת וגוברת בפנטגון מהפער שבין קצב השימוש באמצעי הלחימה לבין היכולת של התעשייה האמריקנית לחדש את המלאים.

פיינברג הבהיר במסמך כי המודל המסורתי, שבו פיתוח של מערכות נשק והרחבת קווי ייצור עשויים להימשך שנים ארוכות, אינו מתאים עוד למציאות הביטחונית הנוכחית. לפי המסר שהועבר ליצרניות, הצבא האמריקני מבקש לבצע שינוי עמוק בדרך שבה מערכות צבאיות מפותחות, מיוצרות ונכנסות לשירות – כך שהתעשייה תוכל לספק חימושים בכמויות ובמהירות המתאימות לעימות ממושך בעצימות גבוהה.

הכוונה, למעשה, היא להעביר חלקים מרכזיים בתעשייה הביטחונית האמריקנית למתכונת שתזכיר "כלכלת מלחמה": הרחבת קווי ייצור קיימים, הקמת יכולות נוספות, הגדלת מלאי חומרי הגלם וקיצור משמעותי של פרקי הזמן שבין הזמנה למסירה.

דובר הפנטגון, שון פרנל, אישר ל"וושינגטון פוסט" כי המזכר אכן אותנטי. לדבריו, המידע והתוכניות שיתקבלו מהתעשיות לא ישמשו רק כמענה לצרכים המיידיים של הצבא, אלא צפויים להשפיע גם על תהליך גיבוש תקציב הביטחון האמריקני לשנת הכספים 2028.

מאות טילי טומהוק ויותר מאלף מיירטים בחודש אחד

הסיבה לדחיפות שמפגין משרד ההגנה האמריקני ניכרת היטב כאשר בוחנים את היקפי החימוש שבהם נעשה שימוש מאז פרוץ המלחמה.

לפי הנתונים שפורסמו, במהלך החודש הראשון בלבד שיגרו הכוחות האמריקניים יותר מ-850 טילי שיוט מסוג "טומהוק" – אחד מאמצעי התקיפה ארוכי הטווח המרכזיים של צבא ארצות הברית.

במקביל, נעשה שימוש ביותר מ-1,000 מיירטים ממערכות פטריוט ו-THAAD, שנועדו להתמודד עם טילים בליסטיים ואיומים אוויריים אחרים. מדובר בכמות משמעותית במיוחד, בין היתר משום שמערכות אלו נחשבות יקרות ומורכבות לייצור וקצב ייצור המיירטים שלהן מוגבל.

בנוסף, בשבועות הראשונים של המערכה השתמש צבא ארצות הברית ביותר מ-1,300 טילים בליסטיים טקטיים המופעלים על ידי כוחות היבשה.

השילוב בין מספר גבוה של תקיפות לבין הצורך ליירט שוב ושוב טילים איראניים יצר, לפי ההערכות, לחץ יוצא דופן על שרשרת האספקה של התעשייה הביטחונית האמריקנית.

הערכה: מלאי הפטריוט הצטמצם ביותר ממחצית

נתונים שפרסם המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, CSIS, ממחישים את גודל השחיקה.

לפי הערכת המכון, ערב פרוץ המלחמה החזיקה ארצות הברית ברחבי העולם מלאי של כ-2,200 מיירטי פטריוט. עד סוף החודש שעבר, לפי אותו ניתוח, מספר המיירטים הזמינים ירד לפחות מ-827.

משמעות הנתון היא שבתוך תקופה קצרה יחסית נגרע חלק משמעותי ביותר מהמלאי שהיה בידי האמריקנים בתחילת העימות.

גם במערך ה-THAAD נרשמה ירידה משמעותית. לפי הערכת CSIS, ערב המלחמה עמד מלאי המיירטים של המערכת על כ-452 יחידות, ואילו לאחר שבועות של לחימה נותרו פחות מ-278.

מערכת THAAD נועדה להתמודד בעיקר עם טילים בליסטיים בשלבים מתקדמים של מעופם ובגבהים גבוהים, ולכן היא מהווה נדבך מרכזי במעטפת ההגנה האמריקנית מפני טילים ארוכי טווח.

בניתוח נוסף שפרסם המכון נטען כי ארצות הברית השתמשה עד כה בכ-65% ממלאי מיירטי הפטריוט שהיה ברשותה עם פתיחת המלחמה. במקביל, מלאי מיירטי ה-THAAD הצטמצם בלפחות 38%.

החשש: לא רק איראן

הדאגה בוושינגטון אינה נוגעת רק ליכולת להמשיך את הלחימה בזירה האיראנית. מלאי הטילים והמיירטים של ארצות הברית מיועד גם להגנת כוחות ובעלות ברית באזורים נוספים בעולם, ולכן ירידה חדה מדי בכמויות עלולה להשפיע על יכולתה של וושינגטון להתמודד בעת ובעונה אחת עם משברים בזירות אחרות.

מבחינת הפנטגון, האתגר המרכזי כעת הוא ליצור מחדש פער ביטחון מספק בין קצב השימוש המבצעי לבין קצב הייצור. במצב שבו הצבא משתמש בתוך שבועות בכמויות חימוש שבעבר נועדו להספיק לפרקי זמן ארוכים בהרבה, התעשייה האמריקנית נדרשת להסתגל למציאות חדשה.

הדרישה שהועברה ליצרניות הנשק בתוך פרק זמן קצר במיוחד של 21 ימים מעידה על מידת הדחיפות שמייחסים בממשל האמריקני לסוגיה. מעבר לצורך לחדש את המלאים שכבר נוצלו, בוושינגטון מבינים כי אם המלחמה תימשך לאורך זמן, יהיה צורך להבטיח זרם קבוע ורחב בהרבה של טילים, מיירטים וחימושים מתקדמים.