הרב הראשי קלמן בר פרסם איגרת מיוחדת: ההלכות והמנהגים לתשעה באב תשפ"ו

לקראת תשעה באב תשפ”ו, שיחול השנה ביום חמישי, פרסם הרב הראשי לישראל איגרת מיוחדת ובה דברי חיזוק לצד ההלכות והמנהגים ליום האבל ולי’ באב, שיחול השנה ביום שישי – ערב שבת.

באיגרת עומד הרב על משמעותו הרוחנית של תשעה באב ושואל כיצד יום של חורבן ואבל נקרא בלשון הכתוב “מועד”. לדבריו, התשובה טמונה בכך שהיום נושא את בשורת הגאולה העתידית, וכי החורבן אינו מבטא נטישה אלא אהבת אב לבניו ותקווה לגאולה.

בין ההלכות המרכזיות המובאות באיגרת: בסעודה המפסקת אוכלים תבשיל אחד בלבד, ללא בשר, עוף, דגים או יין. מנהג ישראל לאכול פת עם מלח וביצה קשה, ויש הנוהגים לטבול את הביצה באפר. עוד הודגש כי אין למעט באכילה ובשתיית מים באופן שיקשה על הצום.

מכניסת הצום ועד צאת הצום חלים איסורי אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה ותלמוד תורה בדברים המשמחים. כמו כן, נהגו להימנע ממלאכה – לספרדים במשך כל היום ולאשכנזים עד חצות – וכן מסידור הבית.

מאחר שי’ באב חל השנה ביום שישי, צוין באיגרת כי הפוסקים הקלו בחלק ממנהגי האבלות לכבוד השבת. כך, מותר להקל ולהסתפר או לכבס בגדים לכבוד שבת כבר במוצאי הצום, ואף לצרף בגדים נוספים למכונת הכביסה. בנוסף, במקום שהזמן דחוק, ניתן להכין את מאכלי השבת מחצות יום חמישי, ומותר לטעום מתבשילי הבשר ביום שישי קודם חצות כדי לבודקם ולתקנם.

עם זאת, מדגיש הרב כי נכון להימנע משמיעת כלי זמר ומלבישת בגדים מכובסים עד לאחר חצות יום שישי, ואין להתרחץ בערב שבת אלא רחיצה אחת המיועדת לכבוד שבת.

הרב חתם את איגרתו בתפילה לגאולה שלמה ולנחמת ציון, מתוך תקווה כי במהרה יתקיים בנו: “כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ; וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה’; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.”