אלפי צנטריפוגות הועברו לעומק ההר? המודיעין הישראלי עוקב אחר אתר גרעין מבוצר באיראן

המודיעין הישראלי מעריך כי איראן ממשיכה לפעול לשיקום ולהרחבת תוכנית הגרעין שלה, וכי במהלך הסתיו האחרון הועברו אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום אל מתחם תת־קרקעי עמוק ומוגן במיוחד - כך מסרו גורמים ישראלים ואמריקנים לעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל".

על פי הדיווח, הצנטריפוגות הועברו למתחם המכונה בישראל "הר המכוש", ובאיראן מוכר בשם הר קולאנג. האתר ממוקם בסמוך לאחד ממתקני הגרעין המרכזיים של הרפובליקה האסלאמית ונחשב למתחם מורכב, מבוצר ועמוק במיוחד, שעשוי להציב קושי משמעותי בפני כל ניסיון עתידי לפגוע בו מהאוויר.

ישראל העבירה את ממצאי המודיעין לארצות הברית, לאחר שעל פי ההערכות הפעילות באתר התעצמה בחודשים שלאחר מלחמת 12 הימים ביוני 2025. במהלך אותה מערכה תקפו ישראל וארצות הברית את שלושת אתרי הגרעין העיקריים באיראן וגרמו להם נזק משמעותי, אך במערכת הביטחון הישראלית סבורים כי חלק מהתשתיות הקשורות ליכולת הגרעינית נותרו מחוץ למעגל התקיפות.

גורם צבאי ישראלי שהיה מעורב בתכנון ובמאמצי התקיפה אמר לעיתון כי קיים חשש שהפעולות האוויריות לא התמקדו במידה מספקת בכל המתקנים הקשורים לפיתוח יכולת גרעינית צבאית. לדבריו, המערכה אמנם פגעה בתשתיות מרכזיות, אך לא השלימה את המשימה במלואה.

אותו גורם ציין כי עדיין נדרשת פעילות נוספת נגד מערך הגרעין האיראני, ובפרט נגד המתחם התת־קרקעי בהר המכוש. לדבריו, האתר עשוי להיות אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית האיראנית לשמר את יכולות ההעשרה ולהגן עליהן מפני תקיפות עתידיות.

המתחם נמצא תחת מעקב מודיעיני של ישראל וארצות הברית במשך שנים. המידע הפומבי עליו מוגבל, אך ההערכות הקיימות מצביעות על רשת מנהרות נרחבת שנחצבה בעומק רב מתחת להר, באופן שנועד להגן על הציוד והמערכות שבתוכה מפני פצצות חודרות בונקרים ומתקפות אוויריות רחבות.

האתר הוקם, על פי ההערכות, כתחליף למתקן איראני להרכבת צנטריפוגות שנפגע קשות בפיצוץ בשנת 2020. באיראן טענו אז כי מדובר באירוע חריג, אולם גורמים מערביים העריכו כי ייתכן שהפיצוץ נגרם במסגרת פעולת חבלה מכוונת.

מאז אותו אירוע פעלה איראן להקים יכולת חלופית, מוגנת ומוסתרת יותר, שתאפשר לה להרכיב, לאחסן ואולי גם להפעיל צנטריפוגות הרחק ממעקב ישיר ומתקיפה קלה. בשל מיקומו והעומק שבו נחצב, הר קולאנג נחשב לאחד האתרים הרגישים ביותר בתוכנית הגרעין האיראנית.

המכון למדע ולביטחון בינלאומי, גוף מחקר המתמחה בסוגיות גרעין ומניעת הפצת נשק גרעיני, דיווח כי ב-15 החודשים האחרונים נרשמה פעילות עקבית ומתמשכת באזור. בין היתר זוהתה תנועת משאיות, עבודות לחיזוק מנהרות והקמת מערך אבטחה חדש סביב המתחם.

בנוסף, לפי המכון, בוצעו עבודות גם באזור של רשת מנהרות ותיקה יותר שנחפרה כבר בשנת 2007. אותה רשת נאטמה בשלב מסוים על ידי איראן, אך הפעילות המחודשת סביבה מעוררת חשד כי טהרן עשויה להרחיב את השימוש בתשתיות התת־קרקעיות הקיימות.

נשיא המכון, דיוויד אולברייט, העריך כי הסבירות לכך שאיראן העבירה צנטריפוגות לתוך המנהרות היא גבוהה. לדבריו, דפוסי הפעילות שנצפו באתר מתאימים להכנות לקליטת ציוד רגיש וליצירת תשתית שתוכל לתמוך בפעילות גרעינית ממושכת.

מומחים מעריכים כי חלקים מהמתחם נמצאים בעומק של בין 90 ל-137 מטרים מתחת לשכבות של סלע מוצק. עומק זה עשוי לספק הגנה משמעותית מפני תקיפות קונבנציונליות ולהקשות על פגיעה ישירה במערכות הממוקמות בתוך ההר.

עוד עולה מההערכות כי הקומפלקס גדול מספיק כדי להכיל כמה מתקנים הקשורים לתוכנית הגרעין, ולא רק אתר יחיד להרכבת צנטריפוגות. האפשרויות כוללות אזורי אחסון, חדרי הרכבה, מערכות חשמל, תשתיות תפעול ואף חללים שיוכלו לשמש בעתיד להעשרת אורניום.

אם המידע המודיעיני יתברר כנכון, העברת אלפי צנטריפוגות אל תוך ההר עשויה להצביע על מאמץ איראני להבטיח את המשך תוכנית ההעשרה גם לאחר הפגיעה באתרים המרכזיים. מהלך כזה יאפשר לטהרן לשמר ציוד חיוני ולהחזיק אותו במקום מוגן עד לקבלת החלטה על הפעלתו.

הדיווח מעורר מחדש את החשש בישראל ובמערב כי הפגיעה בתשתיות הגרעין האיראניות אמנם עיכבה את התוכנית, אך לא הביאה להשמדתה. במערכת הביטחון עוקבים כעת אחר הפעילות במתחם ומנסים להעריך האם מדובר בשלב של אחסון ושיקום בלבד, או בהכנות להקמת אתר העשרה חדש וחשאי.

התפתחויות אלה עשויות להשפיע גם על הדיונים בין ישראל לארצות הברית בנוגע לצעדים הבאים מול איראן. ככל שטהרן תמשיך להעביר את נכסיה הגרעיניים למתקנים עמוקים ומבוצרים יותר, כך יידרשו אמצעים מתקדמים יותר, מודיעין מדויק יותר ותכנון מבצעי מורכב יותר כדי להתמודד עם האיום.