הפסד לעיריית ת״א: בית הכנסת לא יפונה

מאבק משפטי ארוך ימים בין עיריית תל אביב לעשרות בתי כנסת בעיר הגיע לנקודת הכרעה משמעותית, כאשר בית משפט השלום בבת ים דחה את תביעת הפינוי שהגישה העירייה נגד בית הכנסת "גבורת ישראל" בשכונת טרומפלדור. את פסק הדין בחר בית המשפט לפתוח באמירה החריגה והנוקבת: "לא יעשה כן במקומינו", המהווה ביקורת חריפה על אופן התנהלותה של העירייה.

הסערה החלה בחודש אוגוסט 2025, אז דרשה עיריית תל אביב מעמותות המפעילות בתי כנסת לחתום על הסכם חדש כתנאי להמשך החזקת הנכסים העירוניים. סעיף מרכזי ובעייתי בהסכם דרש מבתי הכנסת להתחייב להעניק שירותי דת "ללא הבדל גיל, מין או אמונה".

בתי כנסת רבים ראו בכך איום ממשי על אופיים. נציגיהם, בהם עו"ד דוד שוב שייצג אותם בהתנדבות, התריעו כי סעיף זה עלול לאלץ אותם לפעול בניגוד להלכה ולפגוע בעצמאותם ובסדרי התפילה המקובלים. מנגד, העירייה התעקשה כי מדובר בסעיף כללי למניעת אפליה שנהוג במוסדות ציבור אחרים. בתי כנסת שסירבו לחתום על ההסכם, וביניהם בית הכנסת "גבורת ישראל" הפועל במקום קרוב למאה שנה, קיבלו דרישות פינוי ואף הוגשו נגדם תביעות לבית המשפט.

השופט יגאל נמרודי, שדן בתיק, דחה לחלוטין את גישת העירייה. בהכרעתו, חשף השופט כי מטרתה האמיתית של העירייה כלל לא הייתה לסלק את בית הכנסת מהמקרקעין, אלא לאלץ אותו לחתום על ההסכם החדש.

"המשמעות היא שהתביעה לסעד של סילוק יד היוותה הפעלת לחץ משפטי פסול על הנתבעת, על מנת לקדם הסדרה חוזית מול העירייה", פסק השופט נמרודי והוסיף כי מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי, המנוגד להוראת חוק המקרקעין. בית המשפט הבהיר כי העירייה הייתה צריכה להגיש תביעה שתשקף את המחלוקת החוזית האמיתית, ולא להשתמש באיום הפינוי כאמצעי לחץ להשגת מטרה אחרת.

בפסק דינו, הדף השופט נמרודי את טענת העירייה כי אין בכוונתה לסגור את המקום אלא רק להחליף את המפעיל. השופט ניסח תפיסה עקרונית לגבי מהותו של מקום תפילה: "בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי – בבחינת נדל"ן – בלבד. הוא חורג מממדיו הפיזיים. מדובר במוסד חי המגלם בתוכו קדושה, רוח, קהילה ותחושת שייכות". לכן, קבע, קבלת תביעת הפינוי נגד המפעיל הנוכחי משמעותה סגירת בית הכנסת במובנו המלא.

בנוסף, הבהיר בית המשפט כי בית הכנסת שוהה במקרקעין כדין ואינו במעמד של משיג גבול או "פולש", שכן הקרקע הוקצתה לו כדין לפני שנים רבות. כמו כן, הודגש כי הגוף האחראי על בתי הכנסת בעיר הוא המועצה הדתית, ולא העירייה.

במהלך ההליך, ניסה השופט להוביל את הצדדים לפשרה שתמנע הכרעה בסוגיה כה רגישה מבחינה משפטית, דתית, היסטורית וחברתית. עם זאת, העירייה, באמצעות מנהל אגף הנכסים אלי לוי, סירבה למתווה הפשרה שהוצע, אשר היה מבוסס על הסרת המילה "אמונה" מהחוזה. בסיומו של ההליך, נחלה העירייה הפסד צורב ואף חויבה בתשלום הוצאות משפט. השופט הביע צער על כך שהצדדים לא השכילו למצות את ההידברות ופספסו פשרה טובה שהייתה בהישג ידם.