המודל החדש של טראמפ לגירוש מהיר של מסתננים | זה יכול לקרות גם אצלנו?

ממשל טראמפ פועל לייעול אכיפת חוקי ההגירה ומקים מתקן שהייה בן 528 מיטות באלכסנדריה, לואיזיאנה, המיועד למשפחות ולקטינים ללא מלווים. המתקן ממוקם בצמוד לציר הגירוש האווירי המרכזי בארה"ב, שבו נרשמו למעלה מ-4,400 טיסות אכיפה בשנת 2025 והוא צפוי להתחיל לפעול כבר במהלך חודש אוגוסט הקרוב.

האתר יתפקד כ"אזור היערכות" זמני ויגביל את השהות בו לעד 72 שעות בלבד לפני הטיסה. המטרה הלוגיסטית היא לרכז את המהגרים במקום אחד ולמנוע כשלים מן העבר, שבהם ניוד קבוצות ממקלטים מרוחקים ללא נקודת ריכוז מסודרת הוביל לעיכובים ממושכים על מסלולי ההמראה.

הממשל הגדיר נהלים ברורים למפעילי המקום, בהם איסור על שימוש בסורגים או בכלובים, מתן אפשרות לשוהים ללבוש את בגדיהם הפרטיים והנחיה שלא להשתמש במונחים כמו "אסירים" או "עצורים". את הפרויקט תנהל הזרוע ללא מטרת רווח של חברת LaSalle Corrections, המנוסה בתפעול מתקנים פדרליים.

בעוד המערכת האמריקאית מייצרת שרשרת אכיפה מהירה וישירה, בישראל הטיפול בסוגיית המסתננים נותר תקוע בשל שלושה חסמים מרכזיים.

ראשית, להבדיל מארה"ב שמגרשת למדינות עימן יש לה יחסים דיפלומטיים והסכמים סדירים (כמו מרכז ודרום אמריקה), רוב המסתננים בישראל מגיעים מאריתריאה וסודאן, מדינות שלא מאפשרות החזרה ישירה. ניסיונות העבר לגבש מתווים מול מדינות שלישיות נתקלו בקשיים מדיניים ולא הבשילו לקווי טיסה קבועים.

שנית, המערכת המשפטית בארה"ב מאפשרת החזקה קצרת מועד לקראת טיסה קיימת ואילו בישראל פסל בג"ץ שוב ושוב סעיפי חקיקה שאיפשרו החזקת מסתננים במתקנים כמו "חולות".

פסיקות בית המשפט קבעו כי אין לעצור אדם לצורכי הרחקה אלא אם כן הגירוש עצמו ניתן לביצוע בטווח זמן מיידי וקונקרטי. לבסוף, המודל האמריקאי מייצר פתרון מרוכז למשפחות וילדים כדי למנוע את פיצולם, בעוד שבישראל המדיניות והאמנות הבינלאומיות אוסרות כמעט לחלוטין החזקת קטינים ומשפחות במתקנים סגורים והטיפול בהם מבוצע בתוך הקהילה.