רוטמן לחברי ועדת החוקה: "נשקול לפצל את הצעת החוק - ולקדם תחילה את הסעיפים שכבר נדונו"

יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, עדכן הערב את חברי הוועדה כי בכוונתו לקיים מחר דיון באפשרות לפצל את הצעת החוק העוסקת בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר במהלך פרוצדורלי ומשמעותי, שעשוי לאפשר את קידום חלקים מהחוק בשלבים, במקום להביא את ההצעה כולה כמקשה אחת להמשך הליך החקיקה.

על פי הודעתו של רוטמן, הדיון המתוכנן יתמקד בשאלה האם לפצל את הצעת החוק כך שבשלב הראשון יובאו לקראת קריאה שנייה ושלישית רק הסעיפים שכבר הוקראו בוועדה ושבהם כבר התקיים דיון. סעיפים אלה עוסקים, בין היתר, במעמדן של חוות הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי, בסוגיות הנוגעות לייצוג המדינה בערכאות, וכן בהיבטי הפיקוח על פעילות היועץ המשפטי.

רוטמן הסביר לחברי הוועדה כי מעבר לעצם ההחלטה האם לפצל את הצעת החוק, יהיה צורך לבחון גם את ההתאמות המשפטיות והניסוחיות הנדרשות בעקבות המהלך. לדבריו, אם אכן תתקבל החלטה להתקדם במתכונת מפוצלת, יהיה על הוועדה לדון באופן שבו הסעיפים שנותרו במסלול המיידי ישתלבו במבנה החדש של ההצעה.

משמעות האפשרות שנבחנת היא שהוועדה לא תמתין בהכרח להשלמת הדיונים בכל חלקי הצעת החוק, אלא תוכל לקדם תחילה את החלקים שכבר עברו שלב משמעותי של דיון והקראה. בכך עשוי להיווצר מסלול חקיקה מדורג, שבו חלק מההסדרים יקודמו במהירות רבה יותר, בעוד יתר רכיבי ההצעה יישארו להמשך דיון בשלבים מאוחרים יותר.

הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עומדת במרכז מחלוקת ציבורית, משפטית ופוליטית רחבה. תומכיה טוענים כי יש להפריד בין תפקידי הייעוץ המשפטי לממשלה לבין סמכויות הנוגעות לתביעה הכללית, וכי המהלך נועד להסדיר מחדש את חלוקת הסמכויות ולחזק את יכולת הממשלה לפעול בהתאם למדיניותה. מנגד, מתנגדי ההצעה מזהירים כי שינוי מבנה תפקיד היועץ המשפטי עלול לפגוע באיזונים הקיימים במערכת השלטונית וביכולת הפיקוח המשפטי על הממשלה.

הדיון מחר צפוי להתמקד לא רק בשאלת קידום החוק, אלא גם במבנה החקיקתי החדש שייווצר במקרה של פיצול. חברי הוועדה יידרשו לבחון אילו סעיפים ייכללו בשלב הראשון, כיצד ינוסחו מחדש במידת הצורך, ומה יהיו ההשלכות של קידום חלקי ההצעה בנפרד מהיתר.

בשלב זה, לפי הודעת יו״ר הוועדה, הכוונה היא לבחון קידום ראשוני של הסעיפים שכבר נדונו בפועל בוועדה, ובראשם אלה הנוגעים למעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי, לייצוג המדינה ולהיבטי הפיקוח על היועץ. ההכרעה בנושא צפויה להשפיע על קצב המשך החקיקה ועל אופן ניהול הדיונים סביב אחת ההצעות המשפטיות המרכזיות שעל סדר יומה של הכנסת.