"החיוך שלך יישאר איתנו לנצח": ירושלים ליוותה למנוחות את סמ"ר נוה חבשוש שנפל בקרב בלבנון

כאב עמוק, דמעות וחיבוק קהילתי גדול ליוו הערב את מסע ההלוויה של סמ"ר נוה חבשוש הי"ד, לוחם השריון בן ה־20 מהיישוב גבע בנימין (אדם), אשר נפל בקרב בדרום לבנון במסגרת פעילות מבצעית של צה"ל. מאות בני משפחה, חברים, תושבים, מפקדים, לוחמים ואזרחים הגיעו לבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים כדי לחלוק לו כבוד אחרון ולהיפרד מאחד מבניה היקרים של מדינת ישראל.

נוה שירת כמפקד טנק בגדוד 52 של חטיבה 401 ונחשב ללוחם ומפקד מסור, אהוב ומוערך בקרב חבריו ומפקדיו. הוא נהרג בתקרית מבצעית קשה שהתרחשה במהלך הלחימה בדרום לבנון, שבה נפלו גם יתר אנשי צוות הטנק. מותו הותיר חלל כבד במשפחתו, בקהילתו ובקרב חבריו לנשק.

מאחורי נוה נותרו הוריו, חיים ועינב, שתי אחיותיו – נועם ונסיה – משפחה מורחבת, חברים רבים וקהילה שלמה המתקשה לעכל את גודל האובדן.

הרגע המטלטל ביותר בטקס ההלוויה הגיע כאשר אמו, עינב, נשאה דברים קורעי לב מול קבר בנה. בדמעות ובקול שבור היא חשפה כי לצד האסון הנורא שפקד את המשפחה, היא נושאת ברחמה חיים חדשים.

"החיים שלנו התהפכו ברגע אחד", אמרה האם. "בתוך הכאב הבלתי נתפס והחורבן שנפל עלינו, יש בי גם תקווה חדשה. אני נושאת בתוכי תינוק שעתיד להיוולד, ובזמן שהבן היחיד שלי נלקח ממני, אותה פעימת חיים קטנה מעניקה לי כוח להמשיך לקום בכל בוקר".

היא סיפרה כי ההיריון בגיל מתקדם אינו פשוט, ובמיוחד בימים של אבל עמוק, אך הדגישה כי היא רואה בו נקודת אור בתוך החשכה הגדולה. "הלב שלי מרוסק, אבל אני מבטיחה לשמור על המתנה הזו. אולי זו המתנה האחרונה שהשארת לי. תודה על כל רגע שבו זכיתי להיות אמא שלך. היית ותישאר הילד שלי לעד".

גם האב, חיים חבשוש, נפרד מבנו במילים מרגשות וסיפר על ההודעה האחרונה שקיבל ממנו זמן קצר לפני נפילתו. לדבריו, נוה ביקש ממנו שלא לעדכן את אמו על אפשרות ליציאה הביתה, מחשש שתפתח ציפיות שעלולות להתנפץ.

"היית ילד מיוחד, מלא רגישות ואכפתיות", אמר האב. "זמן קצר לאחר מכן כבר לא יכולתי לדבר איתך. ניסיתי להתקשר שוב ושוב, אבל לא הייתה תשובה. נשארתי רק עם משפט אחד שכתבת בסטטוס שלך – משפט שהפך לצוואה: 'אל תבכה שזה נגמר, תחייך שזה קרה'".

בקול חנוק הוסיף: "כל חיי ידעתי למצוא כיוון. תמיד ידעתי לקרוא מפות ולהוביל דרך. היום אני מרגיש שאיבדתי את המצפן. אני לא יודע איך ממשיכים מכאן בלי הצחוק שלך, בלי החיוך שלך ובלי הנוכחות שלך בבית. תודה שנתת לי את הזכות להיות אבא שלך".

האחות נועם התקשתה להסתיר את כאבה וסיפרה על הרגע שבו הפך הסיוט למציאות. "מעולם לא חשבתי שאצטרך לעמוד כאן ולהיפרד ממך", אמרה. "איבדנו את האדם הכי טוב, הכי טהור והכי אמיתי שהכרנו. ילד בן 20 שכל החיים עוד היו לפניו".

בדמעות הוסיפה כי נוה היה הלב הפועם של המשפחה. "אתה היית מי שחיבר את כולנו יחד. מקור הכוח, האהבה והגאווה שלנו. אני מבטיחה לספר עליך לאחותנו הקטנה, כדי שתכיר את האדם המיוחד שהיית. אני מבטיחה שלא ניתן לזיכרון שלך להיעלם".

גם הסב, יהודה חבשוש, נשא דברים מרגשים ופנה לנכדו כאילו הוא עדיין עומד מולו. "אין דבר קשה יותר מסבא שנאלץ לקבור את נכדו", אמר בכאב. "מאז שהתגייס לשריון חששתי מהרגע הזה, אבל אף פעם לא באמת האמנתי שהוא יגיע".

הוא הוסיף כי המשפחה כולה מתמודדת עם שבר עמוק, וביקש מנוה להמשיך לשמור על יקיריו מלמעלה. "תתפלל עבור ההורים, עבור האחיות ועבור כולנו. תן לנו את הכוח להתמודד עם החיסרון העצום שהשארת".

ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ, ספד אף הוא ללוחם הצעיר והדגיש את הערכים שהובילו אותו לאורך חייו. בדבריו סיפר על הרצון העז של נוה לתרום למדינה ולשרת שירות משמעותי, ועל תחושת השליחות שליוותה אותו כבר מגיל צעיר.

"הדור של נוה הוא דור של מסירות ואחריות", אמר. "הוא וחבריו לא יצאו לקרב מתוך רצון לנהל את הסכנה, אלא מתוך מחויבות להסיר אותה ולהבטיח עתיד בטוח יותר למדינת ישראל. נוה הותיר אחריו מורשת של אהבת הארץ, נתינה, אחריות וערבות הדדית – וזו המורשת שעל כולנו להמשיך".

עם שקיעת השמש בהר הרצל, הונח נוה למנוחת עולמים לצד חללי ישראל נוספים. מאחוריו נותרו משפחה שבורת לב, חברים המתקשים להיפרד וקהילה שלמה שנושאת עמה את זכרו של צעיר מלא חיים, ערכים ותקווה, שחייו נגדעו באיבם בעת שהגן על מדינת ישראל.

זכרו של סמ"ר נוה חבשוש הי"ד יישאר חקוק בלב בני משפחתו, חבריו וכל מי שזכה להכירו. יהי זכרו ברוך.