גם אחרי ההסכם: ישראל חייבת להבהיר לאיראן ולחיזבאללה – כל איום ייענה בעוצמה | דעה

החתימה על מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן עשויה לסמן פרק חדש בזירה הדיפלומטית, אך מבחינת ישראל אסור שהיא תהפוך לסיבה להורדת רמת הכוננות או לשינוי תפיסת הביטחון הלאומית. גם אם בוושינגטון מאמינים שההסכם יכול להוביל ליציבות אזורית, בירושלים חייבים להמשיך להסתכל על המציאות כפי שהיא – ולא כפי שהיו רוצים שתהיה.

במשך עשרות שנים בנתה איראן מערך אזורי של ארגוני טרור ושלוחות צבאיות, ממימון והתחמשות של חיזבאללה בלבנון ועד תמיכה בארגונים נוספים ברחבי המזרח התיכון. ההסכם הנוכחי, יהיה אשר יהיה תוכנו, אינו מוחק את העבר הזה ואינו משנה בן לילה את האינטרסים האסטרטגיים של המשטר בטהרן.

לכן, זהו בדיוק הרגע שבו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צריך להעביר מסר חד וברור: ישראל מכבדת את בעלות בריתה ואת החלטותיהן, אך האחריות לביטחון אזרחי ישראל תישאר תמיד בידי ישראל בלבד.

המסר צריך להיות פשוט. אם איראן תמשיך לקדם פעילות עוינת נגד ישראל – במישרין או באמצעות שלוחותיה – ישראל תפעל. אם חיזבאללה ינסה לנצל את האווירה החדשה שנוצרה בעקבות ההסכם כדי לאתגר את ההרתעה הישראלית בגבול הצפון, התגובה חייבת להיות מיידית, נחושה וכואבת.

הניסיון מלמד שבמזרח התיכון, הסכמים מדיניים חשובים ככל שיהיו אינם מחליפים כוח הרתעה. אויבים אינם בוחנים רק מסמכים וחתימות; הם בוחנים נחישות, עוצמה ויכולת תגובה. דווקא בתקופות של מגעים מדיניים נבחנת היכולת של מדינה לשמור על קווים אדומים ברורים.

ישראל אינה צריכה להתעמת עם ארצות הברית ואינה צריכה לפתוח חזית מול ממשל ידידותי. להפך. הברית האסטרטגית עם וושינגטון היא נכס ביטחוני ומדיני ראשון במעלה. אך לצד זאת, אסור שיווצר הרושם באזור כי ההסכם מעניק חסינות לאיראן או מגביל את חופש הפעולה של ישראל מול איומים קיומיים.

חיזבאללה, מצדו, עלול לפרש את ההתפתחויות כהזדמנות לבחון מחדש את גבולות הגזרה. לכן, דווקא עכשיו נדרש מסר חד לביירות ולטהרן: כל ירי, כל ניסיון פיגוע, כל פגיעה בריבונות הישראלית וכל ניסיון לבנות מחדש תשתיות טרור – ייענו בעוצמה מלאה.

ישראל אינה מחפשת מלחמה. היא אינה מעוניינת בהסלמה מיותרת. אך ההיסטוריה של האזור הוכיחה פעם אחר פעם כי חולשה נתפסת כהזמנה לתוקפנות. הדרך הטובה ביותר לשמור על השקט היא להבהיר מראש מה יהיה המחיר של הפרתו.

נתניהו ניצב כעת בפני אתגר מדיני מורכב: מצד אחד לשמר את היחסים ההדוקים עם ממשל טראמפ, ומצד שני להבטיח שלא ייווצר ספק, לא בטהרן ולא בביירות, לגבי נחישותה של ישראל להגן על עצמה.

אם יש מסר אחד שצריך לצאת מירושלים בימים אלו, הוא זה: הסכמים יכולים להשתנות, ממשלים יכולים להתחלף, אבל העיקרון שלפיו ישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – מול כל איום ובכל זמן – אינו נתון למשא ומתן.