בקריאה ראשונה: מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

מליאת הכנסת העניקה הלילה אישור בקריאה ראשונה להצעת החוק המבקשת לבצע רפורמה מקיפה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות הפרדת סמכויותיו והקמת שני תפקידים נפרדים. ההצעה זכתה לתמיכת 65 חברי כנסת, בעוד 47 חברי כנסת הצביעו נגדה.

על פי נוסח ההצעה, הממשלה תוכל למנות יועץ משפטי מטעמה, ובמקביל לקבוע כי חוות הדעת המשפטיות שיגיש לא יהיו מחייבות באופן אוטומטי את הדרג המדיני. מדובר בשינוי משמעותי ביחסי הגומלין בין הממשלה לבין מערך הייעוץ המשפטי, אשר מעורר דיון ציבורי ומשפטי רחב.

הצעת החוק מקודמת על ידי חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר וחברי כנסת נוספים מהקואליציה. לאחר אישורה הראשוני במליאה, היא תועבר להמשך דיונים והכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הקריאות הבאות.

במרכז ההצעה עומדת חלוקה ברורה של הסמכויות המרוכזות כיום בידי היועץ המשפטי לממשלה. לפי המודל המוצע, יוקמו שני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, אשר יעסוק במתן ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה, ותובע כללי, שיהיה אחראי על כלל מערך התביעה הפלילית במדינה.

לפי ההצעה, התובע הכללי יעמוד בראש מערכת התביעה, ינהל את ההליכים הפליליים ויקבל החלטות בתחומי האכיפה והמשפט הפלילי. מינויו ייעשה באמצעות ועדה ציבורית ייעודית, והוא יכהן במשך שש שנים. בנוסף, נקבע כי במסגרת תפקידו יהיה כפוף לחוק בלבד ויפעל באופן עצמאי בקבלת החלטותיו המקצועיות.

מנגד, היועץ המשפטי לממשלה ימונה ישירות על ידי הממשלה, בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים. תקופת כהונתו תהיה זהה לאורך כהונת הממשלה שמינתה אותו, כך שעם סיום כהונת הממשלה יסתיים גם תפקידו של היועץ שמונה על ידה, אלא אם תיקבע הוראה אחרת.

יוזמי החוק טוענים כי הפיצול המוצע יביא להבהרת תחומי האחריות, יחזק את המשילות וייצור הפרדה ברורה בין תפקידי הייעוץ המשפטי לבין סמכויות האכיפה הפלילית. מנגד, מתנגדי ההצעה מזהירים מפני פגיעה בעצמאות המערכת המשפטית ומפני הגברת השפעת הדרג הפוליטי על מוסדות אכיפת החוק.

הדיון הציבורי והפוליטי סביב ההצעה צפוי להימשך בשבועות הקרובים, כאשר החוק יובא להמשך בחינה בוועדת החוקה לקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.