אפס ביחסי אנוש: סגן ראה"ע הרצליה צורח על תושבת | צפו

מאבקם של דיירי רחוב "הבנים" בהרצליה שוב מגיע לנקודת רתיחה, כאשר במהלך ישיבת המועצה שהתקיימה השבוע ודנה במחדלים התחבורתיים ברחוב, הפך אולם הדיונים לזירת עימות קולנית ומטלטלת בין הנהגת העירייה לבין תושבי הרחוב המבוגרים, שהגיעו להתחנן בדמעות לפתרון הסבל המתמשך שנכפה עליהם.

כזכור, רק לפני כחודש התחולל אירוע מעלה קבס ומרתיח באותו אולם ממש, כאשר האם השכולה, גאולה בוסידן, מצאה עצמה בוכייה ונסערת, נדחפת על ידי מאבטח בכוונה להוציאה מהאולם.

לנקודת הרתיחה קדמה תקרית קורעת לב, כאשר דיירת מבוגרת, אשר גרה בבית צמוד קרקע ברחוב, פרצה בבכי מר מול חברי המועצה, תוך שהיא מספרת: "הבית שלי 5 מטר מהאוטובוסים. אני נשבעת לך כל בוקר אני מתעוררת ברבע לחמש בוכה, זה לא ייתכן. אני מרגישה שהתבגרתי ב-10 שנים מרוב הצרות שעשיתם עלינו. אני רוצה לישון".

​אלא שבמקום הקשבה, התושבים אשר סובלים מהפיכת רחובם הצר לעורק תחבורה, נתקלו באטימות ובוטות מצד סגן ראש העיר. בסרטון מישיבת המועצה, תועד סגן ראש העיר, אייל פביאן, כשהוא ממלמל בגסות לאחת התושבות באולם: "חוצפנית, חוצפנית האישה הזאת!". בהמשך, פנה לאופוזיציה והטיח בהם: "אתם, כמונו, צריכים לדאוג לרוב תושבי הרצליה, לא לקומץ".

​הגדרת הדיירים שחייהם נהרסו כ"קומץ" הציתה ויכוח חריף. שירלי, דיירת נוספת ברחוב הבנים אשר נכחה בקהל, השיבה לו: "יש פה אנשים בני 90, צועקים לך אין לנו חיים, ואתה מחנך אותם?! ואתה מסביר להם שהם קומץ?! תתבייש לך".

​בשלב זה סגן ראש העיר פביאן איבד לחלוטין את הרסן והחל לצרוח בבוטות: "גברת, תתביישי את! נמאס לי כבר מהצעקות שלך! יש אנשים בני 90 בכל העיר הרצליה לא רק אתם. תפסיקי לצעוק כבר... אנחנו גם יודעים לצעוק".

​ראש העיר, יריב פישר, שהבין את גודל המבוכה, ניסה להרגיע את פביאן ולבלום את הצעקות שלו – אך נכשל ולא הצליח להשתלט על האירוע.

דיירת רחוב הבנים, שירלי, מסרה לחדשות 04: "הגענו לישיבת המועצה האחרונה במטרה לקבל תשובות מראש העיר, יריב פישר, וסגנו לגבי הסטת 500 אוטובוסים לרחוב שלנו באישון לילה. במקום תשובות קיבלנו התחמקויות, צעקות והשמצות. אנחנו חווים כבר חודשיים מסכת של זלזול והקטנה מצד ראש העיר וסגנו, אבל השיא היה שלשום בישיבה, עם ההתפרצות של מי שאמור להיות שליחנו ומשרת הציבור, סגן ראש העיר, אייל פביאן. התחושות הן קשות ומשפילות ובעיקר יוצרות חוסר אונים שלי כתושבת העיר, שמוצאת את עצמה קורבן להחלטה שרירותית של העירייה שהפכה עליי את חיי ולא רק שאין אוזן קשבת או רצון לעזור, גם צועקים עליי ומשתיקים אותי".

עיריית הרצליה בחרה שלא להגיב.