מחטף במועצת העיר חיפה: לאן נעלמות קרקעות הציבור, ומדוע היועצת המשפטית שותקת?

בזמן שילדי חיפה לומדים בתנאים מחפירים בשל מחסור במבני חינוך, חושף מסמך חריף התנהלות עירונית מטרידה: קרקעות המיועדות לציבור מועברות לכאורה לחברה הכלכלית בהליך בזק, ללא תוכנית חוקית נדרשת, ותוך שתיקה רועמת של בכירי העירייה. האם משרד הפנים יעצור את החגיגה הנדל"נית על גב התושבים?

ישנם רגעים בדיוני מועצת עיר שבהם שתיקה אחת שווה אלף מילים. רגע כזה בדיוק התרחש בישיבת מועצת העיר חיפה שהתקיימה ב-5.5.26, והוא חושף לכאורה את קלונה של המערכת העירונית בכל הנוגע לשמירה על נכסי הציבור. במכתב חריף ונוקב ששיגר חבר מועצת העיר מרדכי מיכאל אלפר לבכירי משרד הפנים והעירייה, נחשפת התנהלות שמעלה שאלות משפטיות וציבוריות קשות לגבי חוקיותן של החלטות ועדת ההקצאות בעיר.

על פי טענת אלפר , על פי נוהל משרד הפנים, בטרם רשות מקומית דנה או מחלקת קרקעות ציבוריות, חלה עליה חובה מוחלטת להציג "פרוגרמה" – תוכנית אב מסודרת ומאושרת הממפה את צורכי הציבור בעיר. המסמך הזה אינו בגדר המלצה, אלא מהווה תנאי סף חוקי לכל דיון בסוגיית הקצאות. אולם, כאשר אלפר דרש בישיבה להציג את אותה פרוגרמה לפני ההצבעה הגורלית, השתרר באולם המליאה שקט מביך.

היועצת המשפטית של העירייה – שאמורה לשמש כשומרת הסף של החוק – בחרה למלא את פיה מים, ו"גלגלה" את השאלה לעבר מנהל אגף הנכסים. תשובתו של מנהל האגף הייתה מדהימה לא פחות: הוא הודה כי קיימת רק "חוות דעת פנימית", וכי בפועל, פרוגרמה חוקית ומסודרת פשוט אינה קיימת. למרות ההודאה הברורה הזו מטעם הדרג המקצועי כי אין בידיהם את התשתית החוקית הנדרשת, בחרה היועצת המשפטית לאפשר את קיום ההצבעה ולדרוס את הנהלים.

מה עמד על כף המאזניים באותה ישיבה שחייב אישור כה חפוז? העברת זכויות בקרקע יקרה במגרשים 3006 ו-3007 (בתוכנית חפ/1704). מדובר בקרקעות שייעודן המקורי הוא ציבורי (אב"צ), אך במועצה הוחלט להעבירן היישר לידיה של 'החברה הכלכלית'. כאשר ניסה אלפר להבין את פשר המהלך, נחשף המניע האמיתי: הכוונה היא להפוך את הקרקע הציבורית ל"שימוש סחיר" כדי להקים במקום מרפאות או בית חולים.

המשמעות עבור תושבי העיר קשה: במקום לשמור את עתודות הקרקע היקרות להקמת בתי ספר, גני ילדים ושירותים קהילתיים, העירייה הופכת אותן דה-פקטו לקרקעות סחירות. כל זאת מתרחש באזור מפרץ חיפה, שנידון בימים אלו במסגרת "תמ"א 75" שמטרתה להפוך את האזור מתעשייה מזהמת לרצף אורבני של מגורים ותעסוקה. "היעדר קרקעות בייעוד ציבורי יקשה מאוד על מימוש הצרכים הקהילתיים באזור זה בעתיד", מתריע אלפר במכתבו, במיוחד נוכח תהליכי ההתחדשות העירונית המואצים.