הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להותיר את שער הריבית במשק על כנה ברמה של 4%. ההחלטה התקבלה על רקע העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים בעקבות העימות הישיר מול איראן ומבצע "שאגת הארי" גם בלבנון, שהובילו לזינוק חריג במחירי האנרגיה בעולם ולאי-ודאות כלכלית משמעותית. בבנק ישראל מבהירים כי המדיניות הנוכחית מתמקדת בשמירה על יציבות השווקים ובתמיכה בפעילות המשק המפגין סימני בלימה זמניים.
מבצע "שאגת הארי", שנכנס לשלבים עצימים, מטיל צל כבד על התחזיות המקרו-כלכליות של ישראל. נתוני בנק ישראל חושפים כי עם תחילת המבצע נרשמה ירידה חדה של כ-20% בפעילות בכרטיסי אשראי, נתון הדומה בהיקפו לזה שנרשם במבצע "עם כלביא".
חטיבת המחקר עדכנה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-3.8% (לעומת 5.2% בתחזית קודמת), תחת הנחת עבודה שהלחימה בלבנון תסתיים לקראת סוף חודש אפריל. במקביל, הגירעון הממשלתי צפוי לטפס ל-5.3% מהתוצר, בין היתר בשל הזינוק בתקציב הביטחון.
סביבת האינפלציה מציבה אתגר נוסף בפני הוועדה המוניטרית. בעוד שהמדד השנתי עומד נכון לעכשיו על 2.0% (בתוך טווח היעד), הסיכונים לעלייה מחודשת התגברו משמעותית. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק בכ-60% לרמה של כ-113 דולר עקב העימות עם איראן, וסעיף הדיור במדד חזר לעלות בקצב שנתי של 4.2%.
בשוק העבודה, המחסור בידיים עובדות בשל גיוס המילואים הנרחב ממשיך להוות מגבלת היצע דומיננטית, מה שמוביל לעליית שכר של 4.7% במגזר העסקי – נתון שעלול להזין את האינפלציה בהמשך.
למרות המתיחות הביטחונית, המשתנים הפיננסיים בשוק המקומי הגיבו עד כה באיפוק יחסי. השקל נחלש מול הדולר ב-0.8% בלבד בתקופה הנסקרת, ואף התחזק מול האירו.
עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) עלתה מעט, והתמשכות אי-הוודאות עלולה להוביל לפיחות נוסף שיחייב את המשך המדיניות המרסנת.
בנק ישראל מדגיש כי תוואי הריבית העתידי ייקבע בהתאם להתפתחויות בחזית הצבאית והפיסקלית. ככל שהמערכה תתארך ותשפיע על שרשראות האספקה ומחירי האנרגיה, ייתכן כי הבנק יידרש להותיר את הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן כדי למנוע חריגה מיעד האינפלציה. החלטת הריבית הבאה צפויה להתפרסם ב-25 במאי 2026.
