המראה בקומה 14 בקרייה נשברה: הלל ביטון רוזן במכתב לרמטכ"ל

אם צה"ל לכאורה קורס, זה לא מהסיבות שאייל זמיר מתדרך כנראה בתקשורת • ממש"קי הטיקטוק ועד להזנחת הדרג המסתער לטובת הקצונה הבכירה, הצבא הפך למערכת שחוקה שמעדיפה "להסתדר" עם האויב במקום לנצח • הכתובת הייתה על הקיר בקומה ה-14 בקרייה כבר תקופה ארוכה, שם מבלה זמיר במשך שנים במגוון תפקידים.

אז הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר שצה"ל לכאורה קורס, והוא הרים עשרה דגלים אדומים. ואז, הוא כהרגלו מיהר להדליף את הדגלים לחלק השמאלי בתקשורת – שמיד הסבירה שהבעיה היא גיוס חרדים. אלא מה. המראה של הרמטכ"ל לצערי כנראה נשברה. זמיר אמנם הוחזר לצה"ל, אבל זה לא היה מהירח. הוא היה מנכ"ל משרד הביטחון לפני שהיה רמטכ"ל, ולפני-כן היה סגן הרמטכ"ל.

מיר אשם בדגלים האדומים שהוא מניף לפחות כמו קודמיו, חובשי הכומתות האדומות. אין דבר שלא נאמר בשנים האחרונות וללא שום קשר לחרדים, חוק גיוס וכדומה – צה"ל בקריסה מוחלטת בעניין כח אדם כבר מספר שנים, ושום חרדי שתגייסו לא יפתור את זה. הדאגה למשרתי הקבע ואנשי הקצה בצה"ל, בטלה בשישים מול הדאגה לקצונה הבכירה והפנסיות השמנות שלה. חלוקת העוגה הייתה ועודנה שגויה מיסודה.

אז איפה לדעתי באמת "צה"ל קורס" בארבע נקודות מרכזיות:

האחת, כמות חיילי החובה – נקודת קריסה שמורכבת משילוב מרשים של קיצור שירות החובה, הפער בגיוס באוכלוסייה לרבות תופעת השתמטות בזויה, שאינה רק באוכלוסיית החרדים, והמשך גיוס חיילי חובה למקומות רנדומליים (שח"מ, שב"ס, שב"כ, מוסד, משרד הביטחון ועוד) במקום להחזיק חזק את המאגר הבסיסי של חיילי החובה ולשחרר רק כשיש מספיק, ולא נשכח כמובן את גל"צ, רקדנים מצטיינים, ומש"קי טיקטוק בדובר צה"ל, ובכלל השימוש בחיילים בצורה הזויה בזמן שירות חובה.

השנייה, כמות ואיכות הקצינים הצעירים – בה"ד 1 לא הותאם לצרכי המערכת, ובמשך שנים הוא היה המגביל הראשי של כמות הקצינים, עד שהוא התפרץ בצורה חסרת שליטה, קרי קק"צ בסמכות, גדודים שלמים שנמצאים מחוץ לבה"ד, 3 גדודים חדשים, ויצר חוסר קוהרנטיות מקצועית בכל תחום הקצונה הזוטרה בצה"ל.

השלישית, הפער בקצונה/נגדות בדרגי הביניים – רוב מי שאיננו לוחם לא מוכן להישאר בצה"ל אחרי החתימה הראשונה. כמות תקני הסרן שהוסבו לנגדים היא מטורפת, מה שפוגע רוחבית גם בכמות חיילי החובה, עד כי חלק לא קטן מה'קצינים' בצה"ל הם חיילי חובה, או בקבע ראשוני, וזה לפני שאני מדבר על תחום הנגדים המקצועיים כי שם המצב קטסטרופלי לא פחות. יש לזה פתרון אחד פשוט: משכורות על חשבון הפנסיות השמנות.

הרביעית, הפער באנשי המילואים – צבא המילואים שחוק, גמור, וגם אם היינו מגייסים את כל תלמידי הישיבות בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, הם לא היו פותרים את הבעיה, הבעיה היא שיש לנו הרבה אויבים – וצה"ל הגדול לא תמיד רוצה לנצח ולהכריע אותו. אלא רק "להסתדר איתו", כדי לא להיגרר לעבודת ביטחון שוטף (עיין ערך הסירוב לשלוט עד הליטאני/ההתנגדות להתיישבות בעזה וכו') ולכן אנחנו נגררים שוב ושוב ושוב לאותן זירות, עם אותם אנשים, שלבני ובנות הזוג שלהם כבר נמאס להם, והם פוטרו מהעבודה, ננזפו באוניברסיטה – והם מותשים מהחיים, ובצדק.

בנוסף לזה כמובן יש עוד דברים, מהותיים המשפיעים על כמות האנשים, כגון לצערנו חיילים שנהרגו או נפצעו עד כדי ירידה מלוחמה, מעורבות ובכיינות להורים שפוגעת באפקטיביות לא אחת, וירידה קיצונית במישור המשמעת בצבא, עד לכדי אווירה של תנועת נוער ברוב מוחלט של היחידות. כל אותן נקודות הנ"ל מונחות לפתחו של אייל זמיר כבר שנים רבות.

אז שחרר את הדגלים והאיומים, פחות תדרוכים דרך העוזרים והיועצים החיצוניים, ותטפל בבעיות האמיתיות של צה"ל, ובפרט תפעל להגדיל את המשכורות של אנשי הקבע מיידית. תילחם על זה כמו אריה ולא על הפנסיות התקציביות, ואולי תגלה שרוב הפתרונות לבעיות הצבא היו תמיד מונחים לפתחך ולפתח קודמך בקומה 14 בקרייה.

הכותב הוא הלל ביטון רוזן, כתב צבא וביטחון ומגיש, ערוץ 14.