ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון נוסף בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר, לשלילת גמלאות המשולמות בעד ילד שהורשע במעשה טרור.

הצ"ח מקדמת הסדר חדש בנושא, זאת לאחר שחוק קודם שעבר בנושא הושהה על ידי בג"צ ביולי 2021 ובוטל לאחר שלא תוקן בתוך שנה, כפי שנדרש בפסק הדין.

בדיון היום דנה הוועדה בנוסח עדכני להצעת החוק, לפיו רכיב ה'חיסכון ארוך טווח לילד' בקצבת הילדים המשולמת עבור הקטין שהורשע, העומד על 57 ש"ח בחודש, ישלל במהלך התקופה שבה הוא שוהה במאסר. לאחר שחרור הקטין ממאסר, יעכב הביטוח הלאומי את כספי החיסכון החודשי שאמורים להינתן לו עד להגיעו לגיל 18, אז יועברו הכספים לרשותו בכפוף לכך שלא הורשע במהלך תקופה זו בעבירות טרור נוספות.

חברי הכנסת התייחסו בדיון לנימוק שהציג בג"צ בפסיקה שפסלה את החוק הקודם, בנוגע לאי שוויון שמייצר ההסדר בין הורים לילד שהורשע בעבירה פלילית, מהם לא נשללות הקצבאות, לבין הורים לילד שהורשע בעבירת טרור. על פי הפסיקה, התכלית הכלכלית המוצגת בחוק, לפיה הגמלאות נשללות מאחר והמדינה דואגת לצרכי הילד ששוהה במאסר, אינה מבחינה בין השניים.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "אני מתקומם על עצם ההשוואה בין ילד שגנב סוכריות לילד שעסק בטרור. אני עוד יותר מתקומם כשאני שומע שבג"צ אומר שאי אפשר לפגוע בהורים של הטרוריסט, אבל בהורים של לומדי תורה אפשר לפגוע- בהם ובילדיהם. אפשר לעשות את כל האפליות האפשריות אבל בילד שעסק בטרור ובהוריו אי אפשר לפגוע? זו בושה וחרפה".

יוזם החוק ח"כ אריאל קלנר: "אנחנו מדינה מוכת טרור שנלחמת על חייה ונמצאים פה בדיון הזה בין היתר לאור הפסיקה של בג"צ שאמרה בעצם שאי אפשר לשלול קצבת ילדים כי זו זכות חוקתית של ההורים. כרשות מחוקקת אנחנו מחויבים קודם כל להבטיח את בטחונם של אזרחי ישראל, לבטא את הערכים של מדינת ישראל ושל עם ישראל ולהתייחס לאותה פסיקה כחלק מהדיאלוג בין הרשויות. הפסיקה התייחסה בין היתר לתכלית החוק וכיוזם הצעת החוק הזאת אני אומר שהתכלית היא הצהרתית, שאנחנו ככנסת ישראל מוקיעים מכל וכל טרור".

ח״כ מיכל וולדיגר: "ה-7 באוקטובר לא שינה את המציאות, אלא הוא פקח את עיננו. יש הבדל עצום בין קבוצת הורים אחת שזה הורים לילדים שמושפעים מהחברה ועשו מה שעשו לבין קבוצה אחרת של הורים לילדים שמתעסקים בטרור. זה לא שילד קם יום אחד ואומר שהוא רוצה להרוג יהודים. יש חינוך, יש סימנים מוקדמים ויש מה לעשות ואנחנו רוצים להגיד כאן לכל מי ששומע: טרור הוא לא כמו גניבת אופניים".

סגן גונדר יוחנן ועקנין, שירות בתי הסוהר: "על פי הנתונים שלנו מספר הנערים שהם תושבי ישראל או אזרחי ישראל ונכלאו בגין עבירות טרור משנת 2021 עומד על כ- 50 בני נוער. הם נשפטו ל-4 חודשי מאסר בממוצע ואחוזי החזרה למאסר בטווח של 5 שנים עומדים על כ-20%". יוזם הצעת החוק ח"כ קלנר הדגיש לאור הנתונים שמטרת החוק היא הצהרתית ועקרונית".

עו"ד רותי פרמיגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: "אני נפגעת בשם כל האנשים שנפגעו מפעולת טרור. על מי אנחנו מגינים? אני תמהה על בג"צ שאני מכירה, מוקירה ומעריכה את עבודתו. זה פשוט איום ונורא. אם מישהו חשב להתהדר ביחס הזה לרוצחים האלה ולמשפחות שמטפחות את הרצח הזה, אחרי ה-7 באוקטובר שסטר לנו על הפנים והפך לנו את החיים אנחנו שומעים דבר כזה? יש נכים ונפגעים שמבקשים קצבאות וסיוע ואין ולהם אנחנו נותנים?"