בצל עליות המחירים במשק: ועדת הבריאות דנה ברפורמת המזון שמוביל משרד הבריאות

ועדת הבריאות של הכנסת שבה ודנה היום (חמישי) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, של הצעת החוק הממשלתית להרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) שיבח את משרד הבריאות שמוביל את רפורמת המזון יחד עם משרדי ממשלה נוספים, בעיקר באמצעות הסרת חסמים ויצירת תחרות, וציין כי "בשנים האחרונות נעשו מספר צעדים בכדי להוריד את יוקר המחיה, פתיחת הייבוא המקביל של מזון רגיל - מה שנקרא 'רפורמת הקורנפלס', ביטול רשמיותם של תקנים ישראליים בתחום המזון והוספת המסלול אירופי בייבוא מזון רגיש. אבל אני מוכרח להגיד – שלא עשינו מספיק. אין אחד מאתנו שנטל יוקר המחיה לא מכביד על כתפיו, רשתות המזון העלו בשנה האחרונה מספר פעמים את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים. עלינו כנציגי ציבור מוטלת האחריות להעלות את הנושא על סדר היום ולפעול בכל דרך אפשרית להורדת יוקר המחיה בישראל. רפורמת המזון הינה צעד משמעותי, והיא תוצאה של עבודה מאומצת לאחר השקעה רבה ועבודת-מטה. החוק יידון בוועדה תוך שיתוף החקלאים ולא מעל ראשם".

לדברי שר הבריאות אוריאל בוסו, "מדובר בחוק חשוב ביותר להורדת יוקר המחיה, שנועד לפשט את הייבוא ולייצר ודאות מלאה אצל היבואנים, תוך אימוץ התקן האירופאי והקלה משמעותית בייבוא מזון. השוק הישראלי קטן יחסית לשוק האירופי, וכדי להוריד מחירים חייבים להיות חלק ממערך כולל יותר. אנו מאמינים שבאמצעות הקלה רגולטורית אחראית והקפדה על בריאות הציבור נוכל להפחית עלויות ולחסוך אלפי שקלים בשנה לכל בית בישראל. המהלך הזה טוב לכיס של האזרחים, ויקודם תוך תיאום ושמירה על ענף החקלאות".

מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הוסיף כי הורדת יוקר המחיה היא הדגל המרכזי של הממשלה ושל הציבור הישראלי אחרי נושא הביטחון, וטען כי ההתייקרויות האחרונות התרחשו עקב ניצול לרעה של חסמי-ייבוא. לדבריו, "האסדרה הנוכחית היא תוצאה של היות ישראל מבודדת ולא חלק מגוש מסחרי גדול כשוק האירופי או ארה"ב, אין לאף מדינה יכולת לבדוק כל מוצר ומוצר מכל הבחינות שלו - ולכן מדינות סומכות אחת על רעותה. החוק יאפשר ניהול סיכונים, וביטול הצורך בקשר ישיר עם היצרן, ואפשרות להסתמך על היבואן. חצי מיליארד תושבי אירופה הם גוש הסחר הגדול ביותר שישראל וארה"ב סוחרות איתה, ואימוץ תקנים אלו יאפשר סחר רציף ופתוח עימם".

לפי פנינה אורן שני-דור, ראש שירות המזון הארצי, החוק יאמץ כ-30 תקנות של האיחוד האירופי בעניין בטיחות מזון, סימון והרכב מזון. "התקנות החדשות יחולו על יצרנים, יבואנים ומשווקים. האימוץ בכפוף להחרגת סוגי מזון מסוימים כביצים טריות- לעניין מזהמים כימים, ביולוגים ושאריות חומרי הדברה, ופירות וירקות טריים - לעניין שאריות חומרי הדברה. היא ציינה כי די בהוכחת שיווק כדין באירופה –ו'היבואן הנאות' לא יהיה חייב להיות בקשר ישיר עם יצרן המזון או עם ספק אשר לו קשר ישיר ליצרן המזון. די יהיה להוכיח כי המזון עומד בדרישות הדין האירופי, ככל שאינן סותרות את ההוראות המאומצות או את חקיקת המזון הישראלית, ואין חובה לעמוד בתקנים הרשמיים לפי חוק התקנים וצווים לפי חוק הגנת הצרכן".

עוד לדבריה, פתיחת השוק עבור יבואנים שאינם נמצאים בקשר ישיר עם יצרן ושעד עתה התקשו לעמוד בדרישות החוק תביא להקלה משמעותית על הייבוא המקביל, ותמנע רגולציה כפולה.

סגן שר החקלאות משה אבוטבול, התמקד בשוני בין השוק הישראלי לאירופי, והציע להיזהר מאימוץ תקן שלא מתאים למזג האוויר, סוג המזיקים וסוג הגידולים המצויים בארץ. אורן לביא, מנכ"ל המשרד, הזהיר כי אימוץ החוק יביא לאי-ודאות כלכלית ופיקוח, ופער בלתי ניתן לתחזית של ההשפעה על הציבור.

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ומי שריכז את עבודת המשרדים בעניין הורדת יוקר המחיה, הדגיש את חשיבות החוק עבור ראש הממשלה: "לכל פיקוח יש היגיון - אך מכלול הפיקוח גורם שישראל היא מדינה יקרה. הוא הזהיר כי החרגות רבות מדי מהחוק לטובת מאה איש – לא תביא את המטרה המיוחלת של הורדת יוקר המחיה ל-10 מיליון האזרחים".

גל ברנס, רכז כלכלה באגף התקציבים, הדגיש כי הסרת חסמי יבוא ואימוץ תקן הטוב לחצי מיליארד איש – יאפשר יבוא חופשי, יפריד את הקשר בין יבואן ליצרן, ויביא לארץ מוצרים רבים שכיום חסרים בה. ליאור לוי, נציג התאחדות התעשיינים, הבהיר כי "התעשייה הישראלית מעולם לא חששה מתחרות, משום מקום – אך היא תדרוש שהתחרות תהיה הוגנת. להורדת יוקר המחיה נדרשת הורדת חסמים גם ביבוא אך בעיקר בעידוד תעשייה מקומית". אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון, קרא להחריג גם מוצרים מעובדים. פרופ' טליה אינהורן, חברת האקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, הזהירה כי לאימוץ תקן אירופי יש השפעה רוחבית,

מנגד, לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הביעה חשש כי החוק יקשה על החקלאים הישראליים, ויעניק עדיפות ליבוא על פני התעשייה המקומית. היא הציעה לערוך ניסוי מקדים כדי לבחון את ההשפעה על הציבור. אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הדגיש כי טרם הוכח שהאימוץ יביא להורדת יוקר המחיה, והחשש מפגיעה אפשרית בחקלאים הוא ממשי.