הדו"ח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם של אוניברסיטת תל-אביב והליגה נגד השמצה מלמד על זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב בשנת 2023 לעומת שנת 2022.

עיקר הגידול במספר התקריות אירע בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, אבל גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני פרוץ המלחמה, נרשם גידול במספר התקריות ביחס לתקופה המקבילה ב-2022 ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים, ובהן ארצות הברית, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ברזיל ומקסיקו.

"ה-7 באוקטובר גרם להשתוללות של שריפה שכבר התפשטה", מציין הדו"ח.

מברזיל עד דרום אפריקה: זינוק חד

על פי הדו"ח, בשנת 2023 משטרת ניו-יורק, העיר ובה מספר היהודים הגדול בעולם, קיבלה 325 תלונות על פשעי שנאה נגד יהודים לעומת 261 ב-2022, משטרת לוס אנג'לס – 165 לעומת 86, ומשטרת שיקגו 50 לעומת 39. "הליגה נגד השמצה" תיעדה בשנת 2023 7,523 תקריות אנטישמיות בארה"ב לעומת 3,697 ב-2022 (ולפי הגדרה חדשה ורחבה יותר לתקריןת אנטישמיות, 8,873 תקריות).

מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם גדל מ-1,288 ל-2,106.

גם במדינות אחרות נרשם גידול תלול במספר התקריות האנטישמיות, על פי נתונים שמקורם בגופים ממשלתיים, ברשויות אכיפת חוק, בארגונים יהודיים, בכלי התקשורת ובעבודת שדה שניתחה מערכת הדו"ח. לדוגמא, בצרפת גדל מספר התקריות מ-436 ב-2022 ל-1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-136 ל-266);

בארגנטינה מ-427 ל-598; בגרמניה מ-2,639 ל-3,614, בברזיל מ-432 ל-1,774, בדרום אפריקה מ-68 ל-207, במקסיקו מ-21 ל-78, בהולנד מ-69 ל-154, בבלגיה מ-34 ל-70, באיטליה מ-241 ל-454, ובאוסטריה מ-719 ל-1,147. באוסטרליה אירעו 622 תקריות אנטישמיות באוקטובר ובנובמבר 2023, זינוק לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.

הגידול היחסי במספר התקריות – עוד לפני ה-7 באוקטובר

אף שעיקר הגידול התלול ב-2023 לעומת 2022 נרשם בחודשים אוקטובר-דצמבר, הדו"ח מדגיש כי ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים היה גידול יחסי גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023 לעומת 2022.

לדוגמא, בארצות הברית לפי נתוני "הליגה נגד השמצה", על פי ההגדרה הישנה והמצומצמת יותר זינק מספר התקריות באוקטובר-דצמבר 2023 ל-3,976 לעומת 1,000 בתקופה המקבילה ב-2022, אבל גם בין ינואר לספטמבר נרשם גידול: 3,547 לעומת 2,697 (משטרת ניו-יורק רשמה ירידה בתקופה זו, בעוד משטרת לוס אנג'לס רשמה גידול).

בצרפת גדל מספר התקריות בין ינואר לספטמבר מ-329 ל-434; בבריטניה – מ-1,270 ל-1,404. באוסטרליה נרשמו 371 תקריות בין ינואר לספטמבר 2023 לעומת 363 בתקופה המקבילה ב-2022.

לעומת זאת בגרמניה ובאוסטריה, בהן מופעלות תכניות לאומיות למאבק באנטישמיות, נרשמה ירידה יחסית בחודשים ינואר-ספטמבר.

פרופ' שביט: "המסך עלול לרדת על החיים היהודיים במערב"

לדברי פרופ' אוריה שביט, "ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" באוניברסיטת תל-אביב וראש "מכון ארוויון קוטלר", "השנה היא לא 1938, גם לא 1933. אבל אם המגמות הנוכחיות ימשיכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב – לענוד מגן דוד, ללכת לבית כנסת או למרכז קהילתי, לשלוח ילדים לבית ספר יהודי, להקים תא סטודנטים בקמפוס, או לדבר עברית".

פרופ' שביט אמר כי "במציאות שבה התראות-שווא על הטמנה של פצצות בבתי כנסת הופכת למחזה שבשגרה, ההוויה היהודית ברחבי העולם המערבי נדרשת להתכנס במבצרים, וככל שהיא מתבצרת יותר, תחושת הביטחון והנורמליות מתערערת. המאבק באנטישמיות נדרש למאמצים משטרתיים, משפטיים וחינוכיים שממוקדים במוקדי-הרעל, ולהצבה של יעדים מוגדרים ובני השגה. בראש ובראשונה צריך להפסיק את המציאות שבה חברות תקשורת גדולות מרוויחות כסף גדול מהפצת שנאה גדולה". 

פרופ' שביט הוסיף: "לישראל, כמדינה, יכולת מוגבלת לסייע לקהילות יהודיות. אבל גם המעט שאפשר לעשות לא נעשה. אין למדינה תכנית אסטרטגית משמעותית שמבוססת על הצרכים של קהילות יהודיות. התרומה העיקרית של הממשלה היא הצהרות פומפוזיות ויוזמות אקראיות. האחריות למאבק צריכה לעבור למשרד החוץ, שנציגיו הם אנשי מקצוע שמכירים את הקהילות מקרוב ונמצאים בשטח. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מיותר. דוגמא קטנה עד כמה הוא מיותר: לפני כמה חודשים דיווחנו בדו"ח אחר שהקישורית באנגלית באתר של המשרד לדיווח על תקריות אנטישמיות מובילה לעמוד ריק. הפרסום זכה לתהודה בתקשורת, ומה קרה מאז? שום דבר. איש לא טרח לתקן. הקישורית עדיין מובילה לעמוד ריק, וזה כנראה לא ממש אכפת לאף אחד. אין גבול לזלזול ולחוסר המקצועיות".

לדברי פרופ' שביט, "אחד האתגרים הגדולים של התקופה הוא כיצד להתגייס למאבק באנטישמיות בלי להפוך אותו למגדיר של הזהות יהודית בימינו".

ראש "הליגה נגד השמצה" גרינבלט: "צונאמי של שנאה"

ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של "הליגה נגד השמצה", , אמר: "בעקבות המתקפה הנוראה של החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר התרחש צונאמי של שנאה נגד קהילות יהודיות בכל העולם. רמות חסרות תקדים של אנטישמיות נראו ברחובות של לונדון, ניו-יורק, פאריס, סנטיאגו, יוהנסבורג וערים אחרות. הדו"ח השנה מדאיג מאוד. הרמות חסרות התקדים של האנטישמיות שהוא מתעד כוללות גם את ארצות הברית, שבה מספר התקריות האנטישמיות היה הגבוה ביותר שתועד בידי 'הליגה נגד השמצה'. אנחנו גאים להיות שותפים של אוניברסיטת תל אביב בפרסום הדו"ח השנתי החשוב הזה, שמציג בפני ממשלות וארגונים אזרחיים את תמונת המצב ויסייע במאבק נגד האנטישמיות".

במאמר מיוחד לדו"ח כתב גריבלט: "אנטישמיות אינה סוגיה מופשטת. היא איום ממשי על החיים היהודיים באמריקה וברחבי העולם, וההיסטוריה מלמדת אותנו שאין לנו אפשרות להישאר אדישים ברגעים כאלה. עלינו להיות מפוכחים ביחס לאיומים שנשקפים כלפינו ולהתמודד אתם בנחישות".

שר המשפטים הקנדי לשעבר מציג תכנית חירום של 11 סעיפים

שר המשפטים והתובע הכללי של קנדה לשעבר, ארווין קוטלר, הציג בדו"ח ניתוח היסטורי ופוליטי מקיף של התפתחות האנטישמיות בת-זמננו, ותוכנית מפורטת של אחד עשר סעיפים להתמודדות עולמית עם התופעה.

קוטלר אמר: ״התלקחות האנטישמיות מסכנת לא רק יהודים. היא רעילה לדמוקרטיות. היא מהווה מתקפה על האנושיות המשותפת שלנו ומאיימת על ביטחונם של בני האדם כולם – במילים אחרות, היא הקנרית במכרה הפחם של הרשע הגלובלי. יהודים לא יוכלו להתמודד אתה לבדם, לא כל שכן להביסה. מה שדרוש הוא אחדות של מצפון – מחויבות ופעולה של ממשלות, מחויבות ופעולה של חברות במלחמה בעתיקה ובקטלנית שבשנאות״. 

הזהיר כי באופן היסטורי התגברות האנטישמיות היא אות אזהרה, כקנרית במכרה הפחם, והשנאה שמופנית בתחילה כלפי יהודים לא נעצרת בהם.

מאמרים נרחבים בדו"ח בוחנים את גילויי האנטישמיות הנרחבים בעולם הערבי, בתורכיה ובאיראן בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, ודנים בשורשיהם. הדו"ח קובע כי "כל משא ומתן מדיני עתידי חייב להעמיד בראש סדר העדיפויות את ביעור הנגע בחברות הערביות".

מתקפות אנטישמיות מימין ומשמאל; "השוליים נוגסים במרכז הפוליטי"

הדו"ח ציין כי גילויי שנאה בוטים הושמעו במדינות שונות עוד לפני שישראל יצאה למבצע הקרקעי בעזה, בכלל זה בקמפוסים של אוניברסיטאות מובילות, ועל כן אין לראות בגל השנאה תגובה רגשית למלחמה. "חלק מהתוקפים מקפידים לומר שהבעיה שלהם היא עם ישראל, לא עם יהודים, ואז תוקפים יהודים ומוסדות יהודיים".

ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר ומנהל הפרויקטים ב"מרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", שכתב לדו"ח מאמר על האנטישמיות בארה"ב, ציין ש"בניגוד למקובל לחשוב, המתקפות האנטישמיות לאחר ה-7 באוקטובר בארה"ב הן גם מהימין הקיצוני. ניאו-נאצים, תומכי עליונות לבנה ואחרים היללו את החמאס וניצלו את המלחמה כדי להפיץ תעמולה אנטישמית לצד תיאוריית קונספירציה על כך שהמשבר יקדם את 'ההחלפה' של הרוב הלבן במערב במהגרים מהמזרח התיכון. השוליים בארצות הברית נוגסים במרכז הפוליטי משני הצדדים, מה שהופך את המאבק באנטישמיות למסובך הרבה יותר".

על פי הדו"ח, לא ניתן להשיג נתונים מהימנים על מספר התקריות האנטישמיות ברוסיה. סקירה נרחבת בדו"ח דנה בהתבטאויות האנטישמיות של הרודן הרוסי פוטין ואנשי משטרו בשנה האחרונה. הדו"ח מציין כי "בתחילת 2023, הרב הראשי הגולה של מוסקבה, פנחס גולדשמידט, קרא ליהודי רוסיה לעזוב את המדינה בטרם יהפכו לשעירים לעזאזל. למרבה הצער, השנה שחלפה לא הפריכה את דבריו של המנהיג הרוחני החכם והאמיץ הזה".

הדו"ח, ובו 150 עמודים, כולל 10 סקירות מעמיקות על מדינות שונות, וכן מחקר על הפרופילים של מי שמפיצים תעמולה אנטישמית ברשת החברתית x (לשעבר טוויטר).

באוניברסיטת תל-אביב ערכו את הדו"ח "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" בתמיכת "קרן אדם וגילה מילשטיין", ו"מכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולצדק" בתמיכת ריצ'ארד ואליין דוברובסקי ושרה ורד.