ארגון לביא פנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן, ולראש אל״מ ניצב יגאל בן שלום בדרישה לפתוח בחקירה נגד ח״כ גלעד קריב בחשד להדלפת חומרים חסויים מתוך ועדת חוץ וביטחון.

כזכור לאחרונה נודע כי לשכת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, פנתה ליועצת המשפטית לממשלה שתורה על פתיחה בחקירה נגד ח״כ קריב בחשד שהדליף לעיתונאי מידע מדיון מסווג בוועדת החוץ והביטחון ב-13.6.23 שבו נתן ראש הממשלה סקירה ביטחונית לחברי הוועדה.

​במכתב הדרישה ששלח עו״ד יצחק בם בשם ארגון לביא נכתב: ״אבקשכם להורות על פתיחת חקירה נגד ח"כ גלעד קריב בחשד לעבירה של ריגול חמור בניגוד לסעיף 113(ג) לחוק העונשין וגילוי ידיעה סודית, בניגוד לסעיף 113א לחוק העונשין.

ביום 13.6.2023 התקיים דיון מסווג בוועדת החוץ והביטחון, שבמהלכו העביר ראש הממשלה סקירה ביטחונית לחברי הוועדה. כעולה מן הפרסומים בעניין, הדיון הוגדר כמסווג וחברי הכנסת נדרשו להיכנס אליו בלי טלפונים.

ביום 15.12.2023 הופיעו ציטוטים ישירים ונרחבים מדברי ראש הממשלה בכתבה בעיתון.

כותרת הכתבה, שפורסמה על-ידי מר בן כספית, הייתה "הפרוטוקולים מלפני המלחמה נחשפים: נתניהו ידע הכול, וטמן את הראש בחול". כך נכתב בה, בין היתר:
"ב-13 ביוני השנה התכנסה ועדת חוץ ובטחון לשמוע סקירה בטחונית מפיו של ראש הממשלה נתניהו [...] נתניהו נתן סקירה בטחונית ארוכה. הוא שייט בגובה רב. איראן, חזון גלובלי, בריתות איזוריות, אפילו הבינה המלאכותית והשפעתה על שדה הקרב העתידי. הציטוטים שיופיעו כאן, לקוחים מהפרוטוקול. מילה במילה".
ואכן, כאמור, בכתבה הופיעו ציטוטים נרחבים מתוך הפרוטוקול של הדיון המסווג.

נוכח חומרת הדברים, ולבקשת יו"ר הכנסת מינה קצין הכנסת קצין בודק אשר גבה עדויות מעובדי הוועדה ואף בחן תיעוד ממצלמות האבטחה. לפי הפרסומים, הבדיקה העלתה את הממצאים הברורים הבאים: האדם היחיד אשר עיין בפרוטוקול שהודלף הוא חבר הכנסת גלעד קריב, אשר עיין בפרוטוקול פעמיים, אחת הפעמים סמוך לפרסום הכתבה; כמו כן, ח"כ קריב סימן במרקר את העותק היחיד של הפרוטוקול אשר נמסר לחברי הוועדה כשהוא נקי מסימונים, והקטעים שסימן הם הם הקטעים שהופיעו בכתבה.

עוד מוסיף עו״ד בם: ״ראוי לציין כי ח"כ קריב אף מקפיד באופן עקבי שלא להכחיש כי הוא שהדליף את הפרוטוקול. כך, במענה לפרסומים בעניין הגיב ח"כ קריב כך (הדברים הובאו, בין היתר, במעריב אונליין מיום 13.2.2024; מצ"ב):
״כל בדיקה בהקשר לדליפת מידע מקבינט המלחמה, קבינט מורחב, דיוני הממשלה וועדות הכנסת היא מבורכת וראויה. ככל שמדובר בבדיקה פוליטית, באכיפה בררנית או בבדיקה שמטרתה להטיל אימה על חברי כנסת, הרי שזו תיתקל בחומת הפלדה של הדמוקרטיה. בכוונתי לפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בבדיקה מיידית של ההדלפות מקבינט המלחמה אודות תכניות תקיפה בלבנון ובעזה אשר סיכנו את לוחמי צהל, במקביל לבדיקה הנוגעת לועדת חוץ ובטחון. במידת הצורך תוגש עתירה לבג"צ להורות לשירות הבטחון הכללי לחקור את ההדלפות המסכנות את חיי החיילים". גם בראיון לעופר חדד בערוץ 12 סירב ח״כ קריב להכחיש את הדברים.

הכחשת ההאשמה שח"כ קריב הדליף את הפרוטוקול, ודאי שאין כאן. ככל שניתן להבין, יש בתגובה הכנה לטענות בדבר רדיפה פוליטית.

אמנם, התעקשותו של ח"כ קריב לקיים בעצמו את המצווה "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז), ראויה להערכה רבה. לצד זאת, בחירתו להדליף חומרים מסווגים, לכאורה, ראויה לכל גינוי ולטיפול על פי הדין, שכן מדובר, לכאורה, בעבירות חמורות.

סעיף 113א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי "מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים". סעיף 113(ד)(1) מגדיר ידיעה סודית כ" ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים"; סעיף 113(ד)(2) מוסיף כי "ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת"; ואילו סעיף 113(ד)(3) מחיל את הוראות שני הסעיפים הקטנים הקודמים גם על העבירה המנויה בסעיף 113א.
סעיף 113(ג) לחוק העונשין קובע, כי "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים". בענייננו, ח"כ קריב וודאי היה מוסמך להיחשף לידיעה סודית, אך הוא לא היה מוסמך לאספה בדרך בה אסף ולהחזיק בה שלא בהתאם להרשאה שניתנה לו.

הנה כי כן, ח"כ קריב עבר, לכאורה, עבירות חמורות שעונשן עד 15 שנות מאסר ועד 7 שנות מאסר. אך לפני שנים לא רבות ענת קם, שביצעה מעשים דומים לאלה המיוחסים לח"כ קריב נדונה לשלוש וחצי שנות מאסר בגינם.

לפי הפרסומים, יו"ר הכנסת כבר פנה ליועצת המשפטית לממשלה וביקש כי תורה על פתיחת חקירה נגד ח"כ קריב, אך משום מה וחרף הממצאים הברורים וחומרת העניין – חקירה כאמור טרם נפתחה.

ראוי להזכיר כי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 קובע כי "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה".

לאמור: בענייננו, מדובר בסמכות חובה – כאשר נודע למשטרה, בכל דרך שהיא, על ביצוע עבירה מסוג פשע, חובה עליה לפתוח בחקירה.

בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.2200 (חקירת אישי ציבור), חקירת חברי כנסת מותנית באישור ראש אגף החקירות והמודיעין, אשר יידע את היועצת המשפטית לממשלה בעניין בנוגע לחקירת חברי כנסת.

מן האמור עולה כי אין כל מכשול או מניעה מפני חקירתו של ח"כ קריב, ודומה כי די היה בשבריר מן הממצאים הידועים כדי להצדיק פתיחה בחקירה, וכל שכן הצטברות הראיות גם יחד.

ראוי להזכיר כי ח"כ אחר, צביקה פוגל, נחקר בגין התבטאות בנוגע להצתות בכפר חווארה. באותו מקרה, אישור היועצת המשפטית לממשלה לחקירת ח"כ פוגל ניתן בתוך כ-48 שעות, והאחרון זומן לחקירה בפועל בתוך כשבועיים.

קשה למצוא הסבר הסבר לכך שבמקרה של חבר כנסת אחד (במקרה מהקואליציה) ניתן אישור לחקירתו בגין התבטאות בתוך כ-48 שעות, ואילו במקרה של חבר כנסת אחר (במקרה מהאופוזיציה), אף שמידע רב מעלה חשד כבד כי הדליף חומרים מסווגים ועבר בכך עבירה חמורה – גלגלי הצדק טוחנים לאט מאד. עד כה, לא עלה בידי עמותת לביא להעלות הסבר מתקבל על הדעת להבדל זה.

אף אם סבור מאן דהוא, ודומה כי ח"כ קריב סבור כך, כי קיבוע בשיח הציבורי את האשמים במחדל החמור שאירע בשבעה באוקטובר, הוא מטרה נאצלת העולה בקנה אחד עם חובותיו כחבר כנסת – ברי כי אין בכך כל היתר לעבור עבירות פליליות חמורות ולהדליף חומרים מסווגים. דעת לנבון נקל כי על מערכת אכיפת החוק לראות לנגד עיניה את אכיפת החוק בלבד, באופן שוויוני, ולא שיקולים זרים מן הסוג המתואר, שאותם ראוי להשאיר לפוליטיקאים.

זאת ועוד: מדבריו של ח"כ קריב למר עופר חדד בראיון בחדשות 12 עולה כי ח"כ קריב מנצל את העובדה שהנושא מצוי, לכאורה, בטיפול היועצת המשפטית לממשלה כתירוץ להימנע ממתן תשובה ישירה לשאלות שהוא נשאל בעניין.

מן הטעמים האלה כולם, לא ניתן להשלים עם גרירת הרגליים התמוהה, בעניין כה חמור מחד, וכה פשוט מאידך.

לבסוף אומרים בלביא כי ״ככל שלא תיפתח חקירת משטרה נגד ח"כ קריב כנדרש בתוך 30 ימים, עמותת לביא תפנה בעתירה מתאימה לערכאה המוסמכת״.