אלמנות צה"ל פוטרו לאחר שקמו מהשבעה, כך נחשף היום בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שדנה בסיוע ומעטפת לאלמנות ומשפחות הנופלים במערכה. יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי) הדגישה כי "מדובר במשימת קודש  לדאוג שהמדינה ממלאת את חובתה, המוסרית והערכית, למשפחות הנופלים. אין בעיה תקציבית למשימה זו – אך לא תמיד הוא תואם את הצרכים הייחודיים למשפחות של בוקר בוחרות מחדש בחיים". היו"ר דרשה כי כל הסכום המוענק למשפחות שכולות לרכישת רכב יוגדר כמענק, ולא שחלקו יישאר הלוואה, ודרשה ממינהל האוכלוסין תשובה בתוך שבוע לבקשת המשפחות השכולות לקבלת עובד זר לסיוע. הוועדה תשוב ותדון בנושא – לאחר תשובות משרדי הממשלה. 

רז טחן, שבעלה רן נהרג במלחמה והיא נותרה עם ארבעת ילדיהם, כשהקטנה בת שנתיים-וחצי, סיפרה כי "למרות שאחותי עברה לגור איתנו ופרשה מעבודתה לצורך הסיוע - זו משימה למעלה מכוחותינו. אנו זקוקים לסיוע בשמרטפות, בניקיון הבית ובבישול ארוחות. גם הקצבה הניתנת ממשרד הביטחון איננה מספקת לחינוך, העשרה, ופרנסה בכבוד".

לדברי טל, שבעלה חן נחמיאס נפל בשירותו בימ"מ, שגם לה ארבעה ילדים, "עברה חצי שנה של גיהינום - וכבר אין לי אוויר. לילדים קשה להירדם, הרבה יותר חרדים ודורשים תשומת לב והרבה פחות בטוחים בעצמם, וכל יציאה מהבית היא משימה כמעט בלתי-אפשרית. למרות שאני עם קריירה ושני תארים, איבדתי את כל הרצון לעבוד". היא קראה למדינה להיות פעילה - בהשבת האלמנות לשוק התעסוקה. 

אפרת אשכנזי, אחותו של יוסי הרשקוביץ, מנהל בית ספר שנפל במלחמה, הציעה לפשט את הליכי השיפוי ממשרד הביטחון לחינוך הילדים – ע"י שליחה דיגיטלית, כשם שנעשה בקופות החולים. בנוסף, היא דרשה להגן על אלמנות מערכה מפני פיטורין, ולהעניק "חופשת-אבל", כדי לעכל את האובדן. בנוסף, היא קראה לאפשר ולממן ע"י המדינה עובד זר לסיוע בכלכלת הבית. 

אחות של נופל חייל מילואים, הוסיפה את המצוקה של רכב שמתאים לגודל המשפחה השכולה, את הצורך בסיוע למלווה למשפחה וחונכות לילדים. פרופ' יפעת ביטון הציעה בת שרות לאומי שתלווה את הילדים השכולים. 

דבי ביטון (יש עתיד) סיפרה על הצעת חוק שהגישה לחופשת אבל ולמימון מלווה למשפחה, ואילו יואב סגלוביץ' הדגיש את החלת ההטבות גם על נפגעי פעולות איבה – והצורך בדיון גם עם האוצר. 

לפי שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מהמלחמה נותרו 230 אלמנות ו-532 יתומים, ובנוסף 18 אלמנות בהריון. "כל אלמנה כזאת מנהלת מלחמת-חורמה להמשיך ולחיות, להמשיך ולשרוד". לדבריו, האוצר מעכב את יישום המלצות ועדת רובישנטיין שבחנה את ליווי ליתומי צה"ל, כמו הגבלת הסיוע עד גיל 21 והקצבה הנמוכה של 1,100 ₪ לכל ילד. 

ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות במשרד הביטחון, השיבה כי 

חוק משפחות חללים מעניק מעטפת כלכלית למשפחות, אך המשרד הבין עם פרוץ המלחמה, כי הוא איננו יכול להסתפק בחוק, בגלל ההיקף של משפחות שכולות ברוכות ילדים. לכן המשרד מפעיל לוועדות חריגים. בנוסף לתגמולים הקבועים בחוק, נוספו 4,000 ₪ לכל יתום, הוגדל המענק לרכישת רכב של 7 מקומות ל-117 אלף ₪, וכל שינויים אלו יעוגנו מפורשות בחוק. בנוסף, משרד הביטחון מנהל מו"מ עם האוצר ליישום המלצות וועדת רובינשטיין. לדבריה, בגוף ציבורי אסור לפטר אלמנות צה"ל, וכי מדובר עד היום 697 חללי מערכת הביטחון. היא הבטיחה לטפל בפניית האלמנות לקבל מימון לעובד זר. נעמי דניאל, נציגת מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הבטיחה אף-היא לבדוק את הרשאת העובדים הזרים – למשפחות השכולות. 

עו"ד מאירה בסוק, היועצת המשפטית של נעמ"ת, קראה לחוק שיאסור פיטורי אלמנת צה"ל.