כלי שנהב העשוי מחט של פיל, המתוארך לתקופה הכלקוליתית, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ליד באר שבע. הכלי הנדיר, המכונה במחקר "קנקנית", מעיד על קשרי סחר חליפין שהתקיימו בין א"י ומצריים כבר לפני 6,000 שנה. זוהי הפעם הראשונה שנמצא כלי שנהב כזה, מהתקופה הכלקוליתית, באזורנו. הכלי, שהתגלה בשנת 2020 כשהוא מפורר לחתיכות, הגיע למעבדות רשות העתיקות והורכב מחדש בתהליך שימורי מורכב. הוא יוצג לראשונה ביום ה' הקרוב בירושלים, כחלק מכנס העמותה הישראלית לפרהסטוריה. הכנס יתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וגיני שונשטיין ויוצגו בו תגליות חדשות מחפירות פרהיסטוריות שנערכו בשנים האחרונות בארץ ישראל.

בחפירה הארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחורבת רקיק שליד ב"ש, נחשפה התיישבות קדומה ובה חללים תת-קרקעיים שנחצבו באדמת הלס. לקראת סיום החפירה, כאשר מתעד רשות העתיקות, אמיל אלג'ם, עסק במדידות אחרונות, הוא הבחין לפתע בקצהו של כלי בזלת. בעקבות זאת, הורחבה החפירה, ונחשפו שלוש קערות גדולות ומרשימות. אלה, הוצבו כאשר שתיים מתוכן ניצבות זו לזו והשלישית הונחה מעליהן כמעין מכסה. כאשר הוסרה הקערה העליונה, התברר כי היא מכסה קערה מלאה בעפר, שבתוכה נמצאו שברי כלי עשוי שנהב -חומר יקר ונדיר.
"מצורת הצבת הקערות ברור, כי כלי השנהב, אשר נשבר עוד בעת העתיקה, נטמן בגניזה מוקפדת– דבר המעיד, ככל הנראה, על החשיבות שיוחסה לו" אומר ד"ר יניר מילבסקי, לשעבר ראש ענף פרהסטוריה ברשות העתיקות. הכלים הוטמנו כך במכוון ותוך מחשבה. במחקר מקובל, שהטמנה או גניזה של צלמיות ושל כלים שבורים, נעשית כחלק מפעילות טקסית ופולחנית."
"גודל הכלי שנחשף כ-20 ס"מ, והוא מרהיב ויוצא דופן בעיצובו", מוסיף ד"ר מילבסקי. "הידיות הקטנות שבצידיו עוצבו בצורה סימטרית, אחת מעל השניה, כאשר שתי ידיות מוקמו על יד צואר הכלי ,ושתי ידיות נוספות - ליד בסיסו".
לאחר החשיפה הראשונית, הובילו מנהלי החפירה, אבישי לוי-חברוני ומרטין פסטרנק מרשות העתיקות את הכלים ואת תוכנם לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"י ג'יי וג'יני שוטנשטיין. בשיתוף פעולה עם ד"ר יניר מילבסקי וד"ר ליאורה קולסקה-הורביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הושגה תובנה ראשונית על החומר ממנו עשוי הכלי – שנהב של פיל. תהליך השימור והריפוי של הכלי בידי אולגה נגנביצקי, מומחית לשימור חפצים משנהב, היה מורכב מאוד, ודרש סבלנות רבה. המטרה הייתה לשחזר את הכלי מחתיכות, למצבו המקורי - תוך שמירה על האותנטיות שלו ועל ערכו ההיסטורי.

"הממצא מעצים את ההבנה שלנו על התקופה הכלקוליתית ועל הקשרים התרבותיים והמסחריים של האזור עם תרבויות שכנות ורחוקות", אומרים החוקרים. "אחת השאלות המעניינות ביחס לכלי", מוסיפים לוי-חברוני וד"ר מילבסקי, היא האם הביאו אותו לכאן כשהוא כבר מעוצב, או שחט הפיל הובא כחומר גלם לארץ ועוצב לכדי כלי ע"י אמן מקומי. " הכלי עשוי היטב תוך מיקסום ניצול החט – שכאמור, היה חומר יקר, בגילוף. אם הכלי נעשה בארץ, הרי שהדבר מצביע על רמה גבוהה של בעלי מלאכה שישבו כאן, והכירו את העבודה עם שנהב, כמו גם את האנטומיה של הפיל".
בדיקות נוספות שיעשו בהמשך על ידי ד"ר הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה וד"ר ליאורה הורביץ מהאוניברסיטה העברית, יוכלו לסייע בקביעת מין הפיל היכן הוא גדל ואפילו מה אכל.