מליאת הכנסת דנה היום בקריאה השנייה והשלישית בהצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 ובהצעות חוק נלוות לו. הדיון בהצעות החוק יהיה משולב, צפוי להימשך אל תוך הלילה ועד מחר בשעה 12:00 בצהריים, אז יחל שלב הסיכומים וההצבעות.

ההצעה הראשונה הינה הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024. לפי הצעת החוק מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 תעמוד על 584.1 מיליארד ₪. בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל", תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 בכ-70.4 מיליארד ₪ (14.55%): 55 מיליארד ₪ (11.35%) למימון צרכים צבאיים, ו-15.5 מיליארד ₪ (3.2%) למימון צרכים אזרחיים. בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד ש"ח (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד ש"ח (35%).

ההצעה השנייה הינה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024. הצעת החוק מגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25% (כפי שאושר במאי 2023). ההפרש ביעדי הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד ש"ח, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מן המלחמה.

הצעות החוק הנוספות הינן תיקוני חקיקה שונים לביצוע התאמות תקציביות לשם השגת יעדי התקציב לשנת 2024, בשל הוצאות המלחמה. בין היתר, מוצע להקפיא את שיעורי השכר הממוצע שממנו נגזרים שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לשנות את שיעורי הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, להעלות את שיעור דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), לקבוע כי יוקפא מחיר דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים, וכן לקבוע במסגרת הוראת שעה כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן – ישלם לאוצר המדינה בשנים 2024 ו-2025 סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה השנה.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ הרב ישראל אייכלר בנאום במליאה במהלך הצגת חוק התקציב: "יש קמפיין תקשורתי אגריסיבי - ואני לא רוצה להשתמש במילים יותר קשות - שדווקא מורים ומורות מהחינוך החרדי שעושים את אותה עבודה כמו כל מורה אחר לא יקבלו את אופק חדש אך ורק בגלל שהם חרדים. אם הייתי חושב ששר האוצר או שר החינוך רוצים את זה הייתי תוקף את המדיניות.

הצרה היא שהממשלה כן רוצה, אבל פקידים מסוימים לקחו לעצמם את הבעלות על החינוך של העם היהודי. הם חושבים שעל ידי הכסף הם יוכלו לכפות את האג'נדה שהם למדו בכל מיני קרנות למיניהם. יש פה עושק גזל ועוול. אנחנו מוחים על כך, ומביא את הדבר לידי תיקון. בסופו של דבר העם בחר בכנסת ובממשלה והיא צריכה להחליט שלא להפלות בתקציב החינוך בין ילדי ישראל".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בהצגת התקציב במליאת הכנסת: "אני רוצה לדבר על דבר רגיש כי יש לי מחויבות כלפי המורה בשדרות שהיא אישה חרדית והיא רואה שהחברה שלה בחינוך הממלכתי מקבלת אופק חדש והמשכורת שלה גבוהה יותר, והיא שואלת אותי למה אני לא מקבלת ככה?

אם היא הייתה מורה במקום אחר מישהו היה מעז לומר מילה? אתם לא רוצים חינוך חרדי? תגידו! אבל יש חינוך חרדי בחוק בסעיף 3א ומשרד החינוך, המשפטים והאוצר עוברים על החוק. למה לא משלמים להם?

אני יו"ר ועדת הכספים שצריך להביא את התקציב לאישור וגם חבריי לסיעה שמתמרמרים על זה צריכים להצביע בעד.

נעשה פה עוול שלא יסולח ואני אמשיך להיאבק על זה שיקבלו משכורת שווה. לא יכול להיות אחרת. למה צריך להיות כאלה רשעים כלפי אותם מורים? אז מה אם הם מורים בחינוך חרדי?!.