ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר קיימה הבוקר ישיבת דיווח שנתית של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית. על פי הדו"ח שהוגש לוועדה, מתוך 296 פניות שהוגשו ב-2023, 179 עסקו בעניינם של ילדים השוהים בפנימיות, 35 בעניינם של ילדים בפנימיות פוסט אשפוזיות, 3 בעניינם של ילדים השוהים במסגרות של ילדים עם מוגבלות ורק 14 פניות עסקו בעניינם של ילדים באומנה (6%). קבוצת הגיל בה עסקו מרבית הפניות היא 14-18 (80%).

212 מהפניות התקבלו ישירות מהקטינים, 16 התקבלו מידיד או מכר של הילד ו-3 דרך אפוטרופוסים לדין. בין הנושאים שעלו בפניות: קשיים בקשר או יחס מעליב מצד אנשי צוות, ענישה לא מותאמת, קשיים טכניים בקיום קשר עם בני המשפחה, תלונות על פגיעה בפרטיות, תלונות בנוגע לאיכות וכמות המזון ועוד. 231 מהפניות ענו להגדרת החוק כמצויות תחת סמכות בירור הנציבות ונבדקו. מתוך 140 פניות שהטיפול בהן הסתיים עד הגשת הדו"ח, 110 (78%) נמצאו מוצדקות. עוד צוין כי ב- 60% מהמקרים בהם התלונה נמצאה מוצדקת, הבעיה שהופיעה בתלונה טופלה על ידי הצוות האחראי במסגרת בה שוהה הקטין מיד עם סיום בירור התלונה בנציבות. 

עוד מפרט הדו"ח את דרכי הגשת התלונות, כאשר 91 מהן הגיעו לנציבות באמצעות הודעת וואטסאפ, 56 במהלך סיור יזום של הנציבות במסגרות או בעקבותיו ו-53 באמצעות שיחת טלפון. 

במהלך הדיון היום נשמעה ביקורת מצד גורמים שונים באשר למידת ההיכרות של ילדים בהשמות חוץ ביתיות עם הנציבות. לדברי הטוענים, כמות הפניות ביחס לעובדה ש-30,000 ילדים נמצאים בהשמה חוץ ביתית היא נמוכה, מה שמעיד על היעדר היכרות של הילדים עם הנציבות, אי ידיעה אודות האפשרות להגיש תלונות, או היעדר נגישות להגשתן. עוד נטען כי עצם העובדה שהנציבות כפופה למשרד הרווחה מקשה על הפונים להגיש פניות הנוגעות לשירותי הרווחה, וכי הורי אומנה המבקשים לפנות לנציבות בשם הילדים שבהם הם מטפלים נתקלים בקשיים, שכן ישנה דרישה של הנציבות לפנייה מהקטין עצמו. 

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ציין כי נוסח החוק מגדיר ש'ידיד קרוב' של הילד יכול לפנות בשמו לנציבות, וביקש מהנציבות לבחון אפשרות לכלול הורה אומנה  בהגדרה זו ובכך לאפשר לו לפנות בשם הילד שבו הוא מטפל. כמו כן, ציין כי במקרים של פניות שאינן בסמכות טיפולה הישיר של הנציבות, עליה להפנות את המקרה לגורם הרלוונטי וכן לעקוב אחר הטיפול בהן אל מול הגורם המטפל. בנוסף, קרא ח"כ אייכלר לנציבות לפעול להעלאת המודעות לקיומה, לאפשרות ולאופן הגשת התלונות בקרב הילדים השוהים במסגרות ובאומנה, במטרה להגיע ליותר ילדים ולהגדיל את כמות הפניות. 

ח"כ קארין אלהרר, שחוקקה את חוק האומנה שמכוחו הוקמה הנציבות אמרה: "המטרה בהקמת הנציבות הייתה לתת קול לילדים שאף אחד לא מקשיב להם. הנציבות אכן קמה בתוך משרד הרווחה כפשרה, זה לא אידיאלי אבל זה בוודאי עדיף מהמצב הקודם בו לא היה שום גוף שאליו ילדים יכולים לפנות. אין ספק שכמו בכל דבר אפשר לשדרג ולשפר, אבל הנציבות, שקמה בקושי רב וכמעט ללא תקציבים, עשתה ביצירתיות את כל מה שניתן במשאבים הקיימים למען הילדים"