עפ"י הסקירה השבועית של עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, בארץ הייסוף בשקל תרם לירידה במדד. האינפלציה מתקרבת לגבולות היעד ואיתה גם הורדת הריבית – יחד עם זאת, להערכתנו, השוק שוב מגזים בהערכת עוצמת ומהירות הירידה.

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.3 אחוז, נמוך מההערכות המוקדמות עם ירידה חדה מהצפי במחירי הטיסות (תודות לייסוף בשקל), לצד ירידה במדד הדיור והפירות. לאור זאת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-3.3 אחוזים. האומדנים הראשוניים שלנו לדצמבר סביב ה-אפס כאשר עלייה במחירי הטיסות והמזון יקוזזו עם השפעות הייסוף בשקל וירידה עונתית בשכירות. לינואר התחזית גם כן דומה (בין אפס למינוס 0.1%), אך הדבר תלוי בהחלטת הממשלה לגבי עדכון מחיר הדלק והחשמל (הבלו על הבנזין והפחם). ב-12 המדדים הבאים אנו צופים אינפלציה של כ-2.3 אחוזים, כאשר בשע"ח הנוכחי היא תחזור לגבולות יעד בנק ישראל בעוד כחודשיים. הערכה זו, לצד התגברות הציפיות להורדת ריבית של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו יובילו להערכתנו את בנק ישראל להוריד את הריבית במהלך הרבעון הראשון של 2024, זאת כמובן כפוף להתפתחויות בשע"ח, בתקציב ובמלחמה. יחד עם זאת, להערכתנו שוק ההון מגזים בהערכת עוצמת ומהירות הירידה.

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גדל ערב המלחמה ולהערכתנו יישאר ברמה הנוכחית דבר שתומך בהתחזקות השקל.

הדגשנו עוד בתחילת המלחמה שישראל החלה אותה במצב כלכלי יחסית טוב, עם אבטלה נמוכה ועודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, שעמד על 5.7 מיליארד דולר על פי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר. להערכתנו העודף יישמר גם במהלך השנה הבאה; אנו צופים עלייה ביבוא מוצרים וחומרים לשיקום לצד ירידה ביבוא מוצרי צריכה, דבר שישמר את הגירעון במאזן הסחורות. במקביל, המשך גידול מתון ביצוא ההיי-טק שיפצה על הירידה החדה בתיירות הנכנסת. נוסף על כך ישנן ציפיות שהסיוע האמריקאי יגדל בשנה הבאה. העודף מהווה את הגורם הבסיסי שתומך בחוזקו של השקל (בטווח הקצר המלחמה וביצועי שווקי המניות יקבעו את הכיוון).

במקביל, סך ההשקעות הישירות בישראל עמד על כ-4.3 מיליארד דולר ברבעון השלישי, הרבעון הטוב ביותר השנה. במבט על 3 הרבעונים הראשונים סך ההשקעות הישירות נמוך משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות, בעיקר בשל העלייה החדה בריבית בעולם. עם זאת, הורדת הריבית הצפויה במהלך השנתיים הבאות צפויה לעצור את המומנטום השלילי.

שיפור בנתוני נובמבר ותחילת דצמבר - המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית דוחה להערכתנו את הצורך בהורדת ריבית מהירה.

נתוני סקר כח האדם הראשוניים לחודש לנובמבר הראו על שיפור בהשוואה לאוקטובר כאשר נרשמה ירידה קלה במספר העובדים הנעדרים זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות (כלומר בעיקר חל"ת) ל-240 אלף, לעומת 280 אלף באוקטובר. עובדים אלו אינם נכללים בחישוב האבטלה הרשמי אחרת המספר היה עומד על כ‑10 אחוזים. הנתונים לשבועיים הראשונים של דצמבר הראו מגמה דומה עם המשך ירידה בסך תובעי האבטלה החדשים בלשכת התעסוקה, קרוב לרמה שנרשמה ערב המלחמה.

בנוסף, נמשך השיפור בפעילות הכלכלית בשבועיים הראשונים של דצמבר כאשר סך ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי קרוב לרמה הממוצעת ב-3 הרבעונים הראשונים של השנה (על פי נתונים מנוכים עונתיות). יש כמובן שונות בין הענפים עם התאוששות במכירות קמעונאיות, מסעדות, שירותים ודלק, מול התאוששות איטית בהרבה בענפי הפנאי, התרבות והתיירות.

המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית (לצד ההקלות הספציפיות שבנק ישראל כבר עושה) דוחה להערכתנו את הצורך בהורדת ריבית מהירה לכלל המשק.

בעולם, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב אותת שהמהלך הבא יהיה להורדת הריבית – להערכתנו השוק שוב מגזים בהערכת עוצמת ומהירות הירידה

הבנק המרכזי בארה"ב הותיר כצפוי את הריבית על 5.5-5.25 אחוזים. שינוי קל בהודעה לעיתונות לצד דברי הנגיד הדגישו שלאור ההאטה בלחצי השכר ובאינפלציה הם סבורים שתהליך עליית הריבית הסתיים (הציבו רף גבוה להעלאה נוספת). בנובמבר האינפלציה ירדה במתינות ל-3.1 אחוזים, בעיקר בשל המשך ירידה במחירי האנרגיה. אך בניכוי זאת אינפלציית הליבה נותרה גבוהה על 4.0 אחוזים, בהובלת מחירי השכירות. במסיבת העיתונאים הנגיד התמקד בסיכונים לכלכלה כתוצאה מהריבית הגבוהה ועל רצון החברים בבנק למנוע זאת ככול האפשר, ואולי אף להוריד את הריבית לפני שתגיע ליעדה (2%), במידה ותירשם הידרדרות משמעותית בכלכלה.

החברים בוועדה המוניטרית של הבנק צופים שהריבית תרד ב-0.75 נקודת אחוז במהלך השנה הבאה, שינוי קל לעומת התחזית הקודמת זאת לצד יציבות בתחזית לאבטלה, והנגיד ציין שהחלו דיונים ראשוניים לגבי הורדת הריבית. הודעת הריבית ודברי הנגיד הובילו להמשך ירידה חדה בתשואות האג"ח ומשמעותה שהשווקים מצפים להורדה כמעט כפולה מתחזית הבנק, ושתחל בהסתברות גבוהה כבר במרץ 2024. אנו צופים זה זמן ממושך הורדת ריבית ב-2024 (גם באירופה ובישראל), אך ללא הידרדרות משמעותית בכלכלה (להזכירכם שוק העבודה עדיין חזק) אנו לא סבורים שנראה הורדת ריבית כה מהירה וכה חדה.

באירופה לא ממהרים. הבנקים המרכזיים הגדולים באירופה השאירו את הריביות ללא שינוי, אך בניגוד לארה"ב ציננו את הציפיות להורדת ריבית קרובה

הבנק המרכזי בגוש האירו הותיר את הריבית בפעם השנייה ברציפות על 4.5 אחוזים. בנוסף הבנק הודיע שיגביר את קצב צמצום המאזן ל-7.5 מיליארד אירו בחודש, ובסוף השנה הבאה הבנק יפסיק לגמרי להשקיע מחדש אג"ח שהגיעו לפדיון (בכך יאיץ את הצמצום). ההודעה לעיתונות אותתה שתהליך עליית הריבית כנראה הסתיים, בכך שהסירו את ההצהרה שלהערכתם האינפלציה תישאר גבוהה לזמן ממושך. אך בניגוד לארה"ב הנגידה הדגישה שלמרות ההתקדמות המשמעותית לא נעשה דיון רשמי בנוגע להורדת ריבית, מכיוון שאיום האינפלציה עדיין קיים ויש שאלות פתוחות במיוחד בנוגע לקצב עליית השכר ביבשת.

גם בגוש האירו אנו צופים שהריבית תחל לרדת בשנה הבאה, לאור החולשה בכלכלה והמשך הירידה באינפלציה. חולשה זו גם באה לידי ביטוי בסנטימנט החברות, כך על פי מדד מנהלי הרכש הראשוני שעמד על 47 נקודות בדצמבר (מספר מתחת ל-50 מצביע על התכווצות), איתות לכך שהכלכלה התכווצה קלות גם ברבעון האחרון השנה. יחד עם זאת, אינפלציית הליבה הגבוהה ושוק העבודה המאוד מאוגד לא תומכים להערכתנו בהורדת ריבית כבר במרץ הקרוב, זאת בניגוד לציפיות הגבוהות לכך בשווקים.

הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי על 5.25 אחוזים, בהתאם להערכות המוקדמות. מספר חברים בוועדה (3 מתוך 9) אף צידדו בהעלאה נוספת של הריבית לאור אינפלציית הליבה הגבוהה (5.6%) והמשך עליית השכר. להערכתנו, גם בבריטניה הריבית תרד בשנה הבאה אך לאור האינפלציה המאוד גבוהה אנו לא מצפים למהלך לפני שלהי 2024.