כולנו בכיתה א' למדנו, שיננו וגם נבחנו על מדרג פירמידה של אבות המזון לפי רמת החשיבות שלהם - מהקריטי ביותר כל הדרך עד למותרות. אם אתם לא זוכרים, המדרג שהוביל מיליוני הורים לבחור מה סוג האוכל שהם יקנו לילדים שלהם היה - דגנים, פירות, ירקות, חלב, בשר וכן, כן – בניגוד לכל קלישאה, את השומן שזכה בתואר ה"רע ביותר" הם שמרו לסוף וזיכו אותו במוניטין שעד היום חקוק בהיגיון של כולנו.

שמן, שומן טראנס, טיגון ועוד שלל מרכיבים ופעולות יום-יומיות נצבעו בצבעי סכנה בקרב המונים ברחבי העולם. למרבה המזל, הגורל של הפירמידה הזאת לא היה שונה מגורלן של שאר הפירמידות והפכו לזיכרון רחוק. לא רק שצריך לגרד את הראש כדי להיזכר בה, היא גם הפכה למקור שהוביל הרבה שאלות לגבי איך התגלגלה למעמד הזה? ובכן, מניע אחד הגיוני לכך הוא חלק מהסוגיה שבה יעסוק המאמר וזה אחד הנושאים שהממשלה הישראלית במשך שנים על גבי שנים הקפידה לטאטאט מתחת לשטיח וזה כמובן נושא התחרות ההוגנת.

אותן שאלות שהפכו את הדגן מ-"הכי חשוב" בתזונה שלנו ל-"הכי מסוכן" בעיני המון אנשי אקדמיה וחוקרים היא בדיוק מה שמנכ"ל מאסטר-טולס מקווה שלא יקרה למונופול הרשתות העשה-זאת-בעצמך.

הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת שערכנו עם אחד הגורמים הכי מאיימים בזירת היבואנים על עמדות כלכליות נקיות מפופוליזם ועל ציפיות ריאליות ממאמצי התחרות של הממשלה ואיך אתם, בצד השני של המסך, הולכים לגמרי בעצמכם לעשות את השינוי שכולנו כל כך מחכים לראות.

"שוטר טוב ושוטר רע" – מה המשחק שמשחקת איתנו הממשלה?

אין חולק שכמעט כולם שמחים לאיד כשבעלי הכוח הופכים להיות השומן של פירמידת המזון לשעבר, אבל כמו השומן, גם תאגידי הענק הם חלק קריטי ומהותי מאוד מהתמהיל שמייצר כלכלות בריאות בעולם. מה דעתך על זה? "זה נכון. מבחינתי זה לא פחות מאג'נדה להפסיק להסתכל על הרשתות הגדולות כמנוול הכי גדול בכל העסק הזה. אם כבר הבורות האמיתית היא בלחשוב שאם נחסל אותם וניתן כוח ליבואנים מקבילים אנחנו נתרום לתחרות".

אתה קצת חד-קרן בדעה הזאת, לא? "תראי, ברור שאני מאשים את הממשלה. הפוליטקאים רוצים להיות השוטר הטוב כדי שמישהו ישחק בתפקיד השוטר הרע והם בחרו כרגע את הטייקונים כי זה נשמע יפה בקמפיין בחירות. מי שמבין יודע שצריך לפקוח עין על כל חוק שעובר בכנסת כדי לראות שזה לא במקרה-במקרה מתכתב עם אינטרסים של איזה מקורב. מה, לא? אבל עדיין אני זוכר שעצם העובדה שאנשים מחפשים מחיר זול היא כי המחיר היקר נמצא ביותר מדי מקומות. פה אגב היא דווקא עוזרת".

אם ככה, המנוול הוא לא ממש הן, הרשתות הגדולות? "תגידי לי את – ממתי זה פשע לרצות שהמחזור השנתי שלך ימשיך לגדול? ברגע שאתה עושה את הכסף הראשון יש לך כסף לעשות עוד כסף – אלה החיים. אז הם פותחים עוד ועוד סניפים, עם שילוט ענק שמייצר קונצנזוס במתחמי הקניות. מי יכול להאשים אותם בכלל?"

עם כמה שזה משעשע להישאל בשאלה, מנכ"ל מאסטר-טולס מעלה נקודה חשובה מאוד בכל הקשור לאותה כלכלה - השאיפה לעשות כסף והרבה היא לא נחלת הטייקונים בלבד, אלא של כולם. מה לדעתך כן צריך להשתנות? "הבעיה היא לא שיש טייקונים ולא שיש מונופולים ולא שום דבר אחר – הבעיה היא הצרכן. הוא בוחר ממי לקנות כל הזמן. עולם הצרכנים מתחלק לשניים - אלה שלא אכפת להם מהמחיר שהם משלמים ואלה שיעדיפו לשלם בזול לא משנה מה" והוא מדגיש, "שני הסוגים הם מקל בגלגלים של היבואן המקביל".

אף אחד לא הכין אותנו למשפט הזה והמבט לא עזר להסתיר את התמהון בפני המנכ"ל, אז הוא הסביר –"זה לא שסוג אחד עני וסוג אחד עשיר בכלל. אם לא אכפת לך, שני הסוגים של לקוחות די ממולחים. אבל העובדה שיש עשירים ועניים בציבור הלקוחות לא גורמת לאותו מאזן חשוב שיש עם התאגידים?

"זה כן", הוא עונה בפשטות. "אבל לא כמו שאת חושבת. אחרי ארבעה עשורים, כמו שאמרת, ראיתי כמה אנשים בחיי וזה באמת מתחלק לעשירים ועניים, אבל לא כמו מה שאת מצפה. באגדות אולי אפשר לקוות שלמשפחה בחתך התחתון של רמת ההשתכרות יהיה את הזמן לחפש את ה"זול ביותר". בפועל, העניים הם, מה שנקרא, הקורבן של הרשתות האלה כי הן מציעות אפשרויות פריסה, שירות וכו' וכו' שאדם שלא רוצה לקחת סיכונים שם בראש סדרי העדיפויות שלו".

ומה, אדם שיש לו לא יעדיף להיכנס לקניון, להושיט את היד וזהו? "ברור, אנשים הם שונים. אין ספק שאנשים הם שונים, אבל שוב - תחשבי את למי יש יותר זמן ללכת לחפש מקדחה במחיר הכי זול? אז את מגיעה לאותה נקודה – החזקים מנצחים, העניים נשארים עניים ושלום על ישראל".

אכן – מדובר בחתיכת פרדוקס ובאמת לא צריך לסיים את הריאיון כדי להבין שמילות המפתח שיצרבו בזיכרוננו מהמאמר הזה הוא "חוסר ברירה" והשאלה – איך בשנה שבאה עלינו לטובה נבחר טוב יותר? היה לו מסר חד-משמעי בשבילנו. "הזול תמיד עולה יקר, אבל לא במקרה שלנו".

היכולת שלי כיבואן קטן להביא את המחירים הכי זולים זה לא בדיוק דבר שכל יבואן לוקח בחשבון. כולנו בסופו של דבר רוצים להרוויח, רק אלה שבאמת רוצים להיטיב עם הלקוח ולהיות מעטפת שירותית, באמת ישמרו על רווחים יחסית קטנים. המטרה הזאת היא בדיוק מה שמייחד את המאסטר משאר המתחרים.

 אז כן. מנכ"ל מאסטר-טולס לא מבזבז את הזמן על אגדות ומעשיות של נוולים ומרושעים ואנחנו לגמרי על זה. תפקידה של כלכלה וממשלה בריאה היא לתת לכסף לדבר ויפה שעה אחת קודם. במציאות שבה כל מוצר שמונח על מדף הסופר, נמצא בין האצבעות שלכם זמין לקנייה ובמשלוח עד הבית, יש מקום לצאת מתחושת החוסר ברירה ולהבין שיש לנו המון ברירה.

מנכ"ל מאסטר-טולס הוא בדיוק ההוכחה החיה לכך בין אם זה בשירות שאין שני לו ועד למאמצי ייבוא של כל המוצרים הכי נחשקים בתחום ענף הבנייה והאספקה הטכנית כמו פטישונים, מלטשות גובה, איירלסים, מכונות שטיפה, מברגות ועוד... לא מאמינים לנו? דברו איתו.