יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל: מערכת הבריאות לא עמדה בהתחייבותה ליישם את חוק שוטף פלוס 30

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום לישיבה מיוחדת כדי למצוא את המתווה שיאפשר לשלב את מערכת הבריאות בחוק מוסר התשלומים לספקים, שאושר בוועדה לפני כחצי שנה וקבע כיימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. עם זאת נקבע כי החוק לא יחול על מערכת הבריאות, אך לדרישת היו"ר כבל משרד הבריאות חויב להעביר לוועדה מתווה ליישומו תוך 3 חודשים.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין, שניהלה את הישיבה, פתחה והזכירה כי מדובר באחד החוקים החשובים שהוועדה עסקה בהם, ועל אף שנתנה למערכת הבריאות זמן התארגנות צריך לבחון איך מחילים אותו גם עליה. היו"ר כבל אמר: "אנחנו מתכנסים כאן כי מערכת הבריאות לא עמדה בהתחייבותה. הלכנו לקראתה ולצערי לא רק שהיא לא עמדה בזה היא אפילו לא טרחה להודיע והתייחסה אלינו כאל מטרד". ח"כ יעקב פרי אמר כי מערכת הבריאות טענה שהיא לא יכולה לקחת חלק בחוק בגלל עניין תקציבי, כלומר לא שהיא לא רוצה אלא שהיא לא יכולה בשל מצוקה תזרימית קשה. לכן, אמר ח"כ פרי, "השאלה היא מריפה חושב שר הבריאות שהוא יוכל לגייס את אותם מאות מיליוני שקלים, או יותר, הדרושים על מנת להחיל את החוק על מערכת הבריאות".

שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, הגיע לוועדה ולאחר ששמע את טענות בעלי העסקים הקטנים אמר כי כדי לעמוד בחוק המשרד יידרש לתקציב חד פעמי של כמה מאות מיליוני שקלים, אך התחייב כי "תוך 3 שבועות אביא מתווה לוועדה לאחר דיון עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות". רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, אורן גבע, טען כי כדי לעמוד בחוק תידרש תוספת תקציב חד פעמית של שני מיליארד שקל.

נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, רועי כהן, אמר כי במערכת הבריאות מגיעים גם ל-180 ואפילו 230 ימי אשראי. "עם כל הכבוד למצוקה הכספית של המערכת צריך להביא מזור לאותם עסקים קטנים ולא יכול להיות שלא משלמים להם בזמן. מערכת הבריאות אחראית ל-30% מהתשלומים לספקים בישראל וחייבים תוכנית לשילובה בחוק שוטף פלוס 30", אמר כהן. מיכאל שפיר, יבואן ציוד רפואי, סיפר כי העסקים הקטנים הפכו לבנק של המדינה, ואמר: "במערכת הבריאות אומרים שנקבל את הכסף 'שוטף פלוס בעזרת השם'. בכל מקום אחר אף אחד לא מעלה על דעתו לקבל משכורת אחרי 5 חודשים".

גזבר בית החולים הדסה, מיכאל גולדברגר, טען כי בית החולים מקבל תשלום מהקופות שוטף פלוס 60 ולכן לא יכול לעמוד בתשלום שוטף פלוס 30. סמנכ"לית הכספים של בית החולים שיבא, נועה פרסטר, הוסיפה כי למרות שלשיבא יש הסכמים עם כל קופות החולים יש עדיין חוב של 220 מיליון שקל שהקופות חייבות לשיבא יותר מ-60 יום. "כשהם משלמים הם לא משלמים 100% מהחשבון וככה נשארת יתרת חוב", הסבירה. נציג האוצר, אורן גבע, הסביר כי קופות החולים מקבלות 48 מיליארד שקל מכספי ביטוח הבריאות ומס הבריאות ב-12 תשלומים חודשיים, והשר ליצמן הוסיף כי התשלום מועבר 4 פעמים בחודש. ח"כ נחמיאס ורבין ביקשה לדעת מה היקף החובות של קופות החולים לבתי החולים מסוף 2016.

נציג קופת חולים מכבי, עידו הדרי, אמר כי הקופה יכולה לעמוד בכל מה שהוועדה תחליט, אך זה תלוי במקדמות מהמדינה שנבנו על מערכת שוטף פלוס 60. "אם יחליטו להקדים את המקדמות מבחינתנו זה בסדר", אמר. מנהלת מחלקת כלכלה בקופת חולים לאומית, אתי כהן הדר, אמרה גם היא: "מבחינתנו אפשר לעמוד בחוק אבל זה כרוך במקדמה רצינית מאוד של מאות מיליוני שקלים". השר ליצמן תהה מדוע הקופות צריכות לקבל מקדמה אם הן מקבלות תשלום שוטף מביטוח לאומי מדי שבוע. כהן הדר השיבה כי הכספים שמקבלים היום בקושי מספיקים לעמוד בתנאי התשלום הקיימים. ח"כ ג'ומעה אזברגה שאל גם הוא מדוע הספק צריך לחכות שוטף פלוס 60 אם מערכת הבריאות מקבלת תשלום חודשי מהאוצר ותשלום שבועי מביטוח לאומי, ואמר: "אני חושב שאפשר לשלם שוטף פלוס 30 לכולם".

השר ליצמן התייחס לכל הדברים שנאמרו והתחייב כי תוך 3 שבועות יביא לוועדה מתווה, לאחר דיון עם אנשי האוצר ואנשי משרדו. עם זאת הוא הבהיר כי "ברור שצריך הרבה כסף כדי להקדים תשלומים, אבל אני לא מבין מה הבעיה אם קופות החולים מקבלות תשלומים 4 פעמים בחודש? אם אני אעביר להם תשלומים רק פעם בחודש גם לי יהיה סבסוד לדברים אחרים". השר ליצמן הוסיף כי הוא לא מזלזל בהערכת האוצר שצריך תקציב חד פעמי של שני מיליארד שקל, אך העריך כי מדובר בסכום נמוך יותר. ח"כ יעקב אשר בירך את השר ליצמן על אמירתו, והוסיף כי ויכוח דומה היה בין משרד הפנים לרשויות המקומיות ובסוף כפו על הצדדים להיות חלק מהחוק. ח"כ נחמיאס ורבין סיכמה את הישיבה והודתה לשר על כוונתו להגיש לוועדה את המתווה תוך 3 שבועות, ואמרה כי צריך לבחון האם לחייב את קופות החולים להגיע להסדרי תשלומים מול בתי החולים.