על פי החלטת משרד החקלאות, מעתה היצרנים יקבעו את אורך חיי המדף של בשר, עופות ודגים.

המהלך מהווה יישור קו עם מדינות אירופה וארה"ב בהן היצרן קובע בעצמו את אורך חיי המדף של מוצרים מן החי, ויסייע בצמצום אובדן המזון, בהפחתת בירוקרטיה מיותרת ובהוזלת יוקר המחייה.

בתום עבודת מטה שנעשתה במשרד החקלאות, בחודש ספטמבר יכנס לתוקף תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים תשמ"ה-1985, הקובע כי האחריות לקביעת חיי המדף של מוצרים מן החי כמו בשר בקר, בשר עוף ודגים תהיה מעתה בידי היצרן. שינוי זה הולם את המגמה העולמית המקובלת במדינות אירופה וארה"ב לפיה האחריות לבטיחות המוצרים היא של היצרנים, בעוד שתפקידם של גורמי הפיקוח הווטרינרי הוא לאמת שדרישות החוק מתקיימות ובטיחות המוצרים נשמרת.

במשרד מאמינים כי המהלך יעודד את היצרנים ליישר קו ולאמץ שיטות עבודה בינלאומיות, ובו בזמן יבטיח לצרכנים הישראלים גישה לתוצרת טרייה ואיכותית במחירים תחרותיים באופן שעשוי להוריד את יוקר המחיה בישראל. כיום, מרבית המדינות המפותחת בעולם אינן מגבילות את אורך חיי המדף. על כן, בעת כניסת התיקון לחוק לתוקף, ישראל תצטרף לשורת מדינות, כמו: ארצות הברית, מדינות אירופה וקנדה בהן היצרן קובע את אורך חיי המדף של מוצרים מן החי, ותתאים את נהליה לסטנדרטים העולמיים המקובלים.

עד כה, היצרנים נדרשו לקבוע את חיי המדף תוך עמידה בנהלים ובהגבלות שהוסדרו בחקיקת משנה ובהנחיות משרד הבריאות, תהליך שגרר עימו בירוקרטיה מיותרת, עלויות ליצרן שגולגלו לצרכן ופגעו ביעילות שרשרת הייצור וההפצה. עם התיקון החדש לחוק, בעוד שליצרנים תהיה האוטונומיה לקבוע את חיי המדף, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות עדיין יהיו בעלי תפקיד מכריע - אחריותם תהיה להבטיח שכל הדרישות החוקיות מתקיימות ושבטיחות המוצרים ואיכותם תובטחנה ללא פשרות.

חיי המדף של מוצר הם משך הזמן שהמוצר שומר על תכונותיו הייחודיות והוא בטוח לשימוש. ככלל, חיי המדף מיועדים להבטיח לכלל האוכלוסייה בישראל שהמוצרים שהם רוכשים שומרים על איכותם והם בעלי בטיחות מרבית. ההחלטה על אורך חיי המדף מושפעת משלל גורמים, ביניהם: חומרי הגלם מהם מיוצר המוצר, תהליך הייצור, תהליך השימור, צורת האריזה, תנאי השימוש והרגלי הצרכן, תנאי האחסון וההובלה ועוד.

הרופאה הווטרינרית הראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, ד"ר ריבה בן-עזרא: "זהו צעד תקדימי בו מדינת ישראל מיישרת קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים במדינות הכי מתקדמות. אנו מאמינים שבאמצעות צמצום שכבות הבירוקרטיה, נוכל להבטיח לאזרחים במדינה מוצרים איכותיים, בריאים ומפוקחים ובמקביל לצמצם את תופעת אובדן המזון, לצד חיסכון עלויות ליצרן, בתקווה שאלו ישורשרו לצרכנים".