משבר חוקתי הוא מושג שעד לא מזמן אף אחד מאיתנו לא הכיר, משבר חוקתי הוא בעצם מצב שהממשלה אינה מכירה בהחלטת בג"ץ וטוענת לחוסר סמכות. במידה ומצב כזה מתקיים, למי יקשיבו ראשי מערכת הביטחון, משטרה, צבא, מוסד ושב"כ - כנראה אין באמת תשובה ברורה.

יש מי שטוען שראשי מערכת הביטחון מחויבים לפעול על פי חוק, שאז עולה השאלה מי קובע את החוק? פסיקות בג"ץ או כנסת ישראל. עד היום, למרות המתח בין הרשויות, הייתה הסכמה אחת ברורה גם על פי נשיא העליון בדימוס אהרון ברק: את הכוח והסמכות שואב בית המשפט העליון מחוקי היסוד של הכנסת, להם נתן אהרון ברק תוקף של חוקה. היום מבקשים בבית המשפט העליון לדון בחוקי היסוד עצמם. שואלים בכנסת ובצדק מאיפה לכם הסמכות לדון בחוק יסוד, טוענים השופטים שמכוח הפסיקה והפרשנות שלהם עצמם.

כמובן שמדובר בניגוד עניינים מובנה, שלא יכול להיות שהשופטים עצמם ידונו ויאפשרו לעצמם לשנות את "החוקה" - חוקי היסוד של מדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין מסרבים להתחייב באופן ברור שיקיימו את פסיקות בג"ץ בכל הנוגע לפסילת חוקי יסוד וטוענים לחוסר סמכות.

הבוקר (רביעי) פורסם שבכירים בקואליציה העריכו שבמידה ונגיע ולמשבר חוקתי, ראשי מערכות הביטחון יצייתו לבג"ץ. טעות גדולה להסתכל רק בזווית של "למי יצייתו ראשי המערכת", שהרי מתחת לכל ראש מערכת, בצבא, במשטרה, בשב"כ ובמוסד ישנם מפקדים ולהם יש פקודים. ברור שלכל מפקד ולכל פקוד ישנן דעות פוליטיות שונות ולכן במצב כזה מדובר בהתפרקות פנימית של כל ארגון וזה כלל לא משנה מה ראש המערכת יחליט.