הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אליהו רביבו התכנסה לדיון בנושא כפל סמכויות בין חברות סיעוד ללשכות הפרטיות והפגיעה האפשרית במטופל הסיעודי בהעסקה מקבילה.

קיים בלבול רב אצל מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם בשל סוגיית כפל הסמכויות והפרדת הפיקוח הרגולטורי. הלשכות הפרטיות מפוקחות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה וחברות הסיעוד מפוקחות ע"י המוסד לביטוח לאומי. העסקה במקביל של חברת סיעוד היא מתכונת מסובכת ומורכבת, הן בחלוקת האחריות המשפטית והן במובן המעשי.

ח"כ אליהו רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים: "הגיע הזמן להעניק את הבשורות למטופלים שנאלצים להיעזר בעובדים זרים. האג'נדה שלי היא לדאוג לרגולציה מתאימה ולתאגיד ראוי שהוא יהיה המעסיק שיספק את העובד הזר למטופלים. חברות הסיעוד נבחרו במכרז של הביטוח הלאומי על מנת לתת שירותים. תפקיד המוסד לביטוח לאומי הוא לבקר את דרך העבודה של חברות הסיעוד. חברות הסיעוד הן זכיינות של המוסד לביטוח הלאומי כדי לתת מענה למטופלים. חברות הסיעוד מקבלות מיליוני שקלים בכל שנה עבור ימי ההכשרה של העובדים, ומהעדויות שהוועדה מקבלת חלק מהחברות לא מקיימות את ימי ההכשרה כנדרש. אם יסתבר שחברות הסיעוד גזלו כספי ציבור אני אדאג באופן אישי שהן יחזירו כל שקל לקופה הציבורית. מדינת ישראל משלמת מאות מיליוני שקלים לצורך גמלאות הסיעוד, ואנחנו נחשפים כאן לעדויות שחברות הסיעוד לא הכשירו את העובדים שלהם כראוי למרות שהן היו מחויבות בכך בתנאי המכרז אליהן הן ניגשו".

ירונה שלום, מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי: "סך מקבלי קצבת הגמלה בעין (ע"י מתן שירותים) שמעסיקים עובדים זרים עומד על 22 אלף איש ברחבי ישראל. סך מקבלי גמלה משולבת בכסף ובשירותים עומד על 13 אלף דרך חברות הסיעוד, ושלא דרך חברות הסיעוד עוד 3,600 אנשים. אנשים שמקבלים גמלה בכסף בלבד עומד על 8,830 אנשים. אנחנו מיידעים את המטופלים שיש להם אפשרות לבחור האם לקבל גמלה בעין או לקבל גמלה בכסף".

מנג'ולה קקולוולה, מטפל של אלכס פרידמן מעמותת "נכה לא חצי בן אדם": "במקור אני מסרי-לנקה, אני נמצא בארץ כבר 12 שנים, בשנתיים האחרונות אני מטפל באלכס פרידמן. יש עובדים זרים שעובדים עם מטופלים כבדים וכדי לטפל בהם כראוי צריך לעבוד עם מנוף. מעולם לא קיבלתי הכשרה לעבוד עם מנוף ולא הסבירו לי איך המכשיר הזה עובד. מעבר לזה, ההכשרות המקצועיות שאני עברתי היו ביוזמה שלי בלבד ולא דרך החברה שמעסיקה אותי".

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל הגיב לדברים: "הנתונים שהוצגו אינם נכונים, בלשון המעטה, ועושים עוול גדול לחברות ועמותות הסיעוד. כחלק מפעילותן, חברות ועמותות הסיעוד מעניקות הכשרה מקצועית לעובדי הסיעוד הזרים והישראלים על-פי תכנית אותה קבע המוסד לביטוח לאומי. כל קורס הכשרה שעוברים העובדים מאושר וממוספר מראש, וכך גם התכנים המועברים בו למטפלים ולמטפלות. בסיום כל קורס מועברים למוסד לביטוח הלאומי דו"חות מסודרים ובהם פירוט על התכנים שהועברו, שעות ההכשרה בפועל, נוכחות העובדים וכיוצא בזה. המוסד לביטוח הלאומי מבקר ומפקח על השירות שניתן באמצעות משרד רואה חשבון חיצוני שהמוסד בחר. חברה או עמותה שעולה החשד כי לא עמדה בהתחייבויותיה מוזמנת לשימוע – ואם יש חריגות כלשהן ניתן לה זמן קצוב לתקן; במקרים חריגים יש אפילו השעיה מפעילות. חברות ועמותות הסיעוד מעניקות למעלה מ-130 מיליון שעות טיפולי סיעודי מסור בשנה לכ-330,000 מטופלים זכאי חוק הסיעוד, באמצעות כ-140,000 מטפלים ומטפלות ישראלים וכ-30,000 מטפלים זרים, שעושים מלאכתם נאמנה. המקרה שהוצג בכתבה של מטפל שלא עבר הכשרה של הרמת קשיש במנוף, ככל והוא אכן מדויק, מהווה פחות מפרומיל מכלל שעות הטיפול וההכשרה, ואינו יכול להעיד על הכלל. אנו מזמינים כל גורם שירצה בכך לבוא ולהתרשם מהעבודה המסורה הנעשית בשטח. רצוי שבמה ציבורית מכובדת כמו ועדת הכנסת תהיה צמודה לעובדות ולא תעשה משפט שדה".