משלחת "המסע לאתיופיה" היא משלחת של קצינים וקצינות צה"ל בעקבות סיפורם האישי אשר נולדו וגדלו באתיופיה ועלו לישראל, חלקם במסע רגלי מפרך ומסוכן.

אחת ממשתתפות המסע היא השופטת, רס"ן מזי מקונן שנולדה בכפר יהודי בשם "מאורה", בצפון אתיופיה. כשמזי הייתה בת 6 המשפחה, שחלמה דורות רבים על עליה לציון וירושלים, החלה מסע רגלי שנמשך מספר ימים עד ההגעה לאדיס אבבה. שם, המשפחה התמודדה עם גילוי שנאה כלפי יהודים עד שהגיעה הבשורה שאושרה העליה לציון. מזי ובני משפחתה עלו לישראל בחודש ינואר 1991, בשלהי מלחמת המפרץ הראשונה.

אחיה של מזי, אספאו בן ה-4, הובא ע"י אביו לבית החולים לאחר שחלה. בית החולים היה מרוחק מאוד מהכפר, ושם למרבה הצער, אספאו נפטר. בשל המרחק הרב מהכפר אביה של מזי זכרונו לברכה, נאלץ לקבור את אספאו לבדו בבית קברות בסמוך לבית החולים.

במסגרת המשלחת הצליחה מזי, הראשונה מבין בני המשפחה, לפקוד את מקום קבורתו של אחיה ולערוך לו אזכרה וקדיש כשהיא על מדי צה"ל.

מדבריה של מזי: "סיפורה של יהדות אתיופיה הוא חלק מהפאזל שמרכיב את מי שאנחנו כפרטים וכאומה ומכאן חשיבותה של משלחת "המסע לאתיופיה". עבורי, זו הייתה סגירת מעגל משמעותית".