מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור -תיקוני חקיקה, התשפ"ג-2023 של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי כנסת. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 8 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון.

מוצע לאפשר לנפגעי טרור להגיש תביעות נזיקין נגד הנותנים שכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור ולקבל פיצויים לדוגמה בעד הנזקים שנגרמו. במסגרת זאת, מוצע שפיצויים אלו לא יהיו ניתנים לקיזוז מכל סכום המשולם לנפגעי מעשה הטרור מטעם המדינה.

עוד מוצע כי נפגעי הטרור יוכלו לממש את פסק הדין מכל נכס של המעורבים במימון טרור, לרבות מהכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח-2018.

בדברי ההסבר נכתב: "תביעות נזיקין אזרחיות של קורבנות טרור מהוות כלי אפקטיבי ויעיל במדינות רבות למאבק במימון טרור, מאחר שהן פוגעות במשאביהם של המעורבים במימון טרור ומייצרות הרתעה כלכלית. עם זאת, הדין הישראלי מציב חסמים רבים לנפגעי הטרור המעוניינים להגיש את תביעות אלה, באופן שחלק נכבד מהנפגעים נמנע להגישם. כך, מפסידה מדינת ישראל אמצעי מאבק זול ויעיל בטרור ונגרם עוול נוסף לקורבנות הטרור שאינם מקבלים פיצוי הולם.

החסם המרכזי המתואר לעיל נעוץ בסכום הפיצוי הנמוך אותו פוסקים בתי המשפט בתביעות נזיקין לטובת נפגעי הטרור. בתי המשפט מקזזים מגובה הפיצויים הנפסקים לטובת נפגעי הטרור את סך התגמולים שהם קיבלו מן המדינה. במקרים רבים, לרבות תביעות נגד הרשות הפלסטינית בגין מתן תגמול לביצוע מעשי טרור, בתי המשפט אף נמנעים מהטלת פיצויים עונשיים.

סכום הפיצוי הנמוך אותו פוסקים בתי המשפט לטובת נפגעי הטרור, אינו שווה אפוא את הטרחה, העלות ועוגמת הנפש הכרוכים בהגשת תביעת נזיקין, ובכך נוצר תמריץ שלילי להגשת תביעות. חסם נוסף להגשת תביעות נזיקין נגד המעורבים במימון מעשי טרור נובע מכך שבמקרים רבים מתקשים נפגעי הטרור לממש פסקי דין בהם בתי המשפט פסקו פיצויים לטובתם".