"העצבים שלנו חשופים ורגישים. מעולם לא חוויתי יום זכרון כזה שבו יש שסע כל כך גדול. במקום לדון בו על יום זכרון ועל ערכים שהנופלים הותירו לנו, במקום לדבר על רוח הנופלים והמחיר ששילמנו על המדינה, אנחנו מדברים על מי יבוא ומי ידבר בטקס. על הטכניקה. מה קרה לנו?".

כלת פרס ישראל מרים פרץ, אמו של רס"ן אלירז פרץ הי"ד, אמרה את הדברים בפני תלמידי ישיבת אמית אלירז בפתח תקווה, דקות ספורות לפני שהזניקה את מאות הרצים שהשתתפו ב'מירוץ אלירז' השנתי בפתח תקווה. בין הרצים היו תלמידי הישיבה, חניכי תנועות נוער, תושבי העיר ובני משפחת פרץ. לאחר דברי ברכה של ראש העיר רמי גרינברג. פרץ הזניקה את המירוץ במילים "למקומות, היכון, עם ישראל חי". 

"לבוא לכאן זאת זכות", אמרה פרץ לנוכחים. "כאן אני יכולה לדבר באמת על יום הזכרון, על יום של רוח. כאן אני מרגישה את זה. כל השאלות ששואלים אותי, זה 'האם את חושבת שחבר כנסת פלוני צריך לדבר'. זה לא מעניין. בתי העלמין הם של כל עם ישראל. מדינת ישראל היא של כל עם ישראל. אני לא עומדת בפתח בתי העלמין לבדוק את הבאים. כל דכפין ייתי ויבוא לכבד את הנופלים. שואלים אותי אם אלירז היה קם, האם היה מתייאש? ממש לא. אחד הדברים שאלירז בני היה אומר, "עברנו את פרעה, יוון, רומא והיטלר – נעבור גם את זה" נמשיך יחד כולנו בלי הבדל. החבר הכי טוב של אלירז, היה חייל נוצרי בודד מאוקראינה שהיה איתו בקורס קצינים".

"עם כיפה ענקית, ציצית מצמר ונעלי צבא, אלירז רץ ותמיד הגיע ראשון, אבל הוא מעולם לא עבר את הקו", המשיכה פרץ לספר. "הוא הסתכל לאחור, אמר לעצמו: 'הגעתי', חזר אחורנית ונתן למישהו אחר לעבור. ציצית הצמר של אלירז נמצאת אצל חיים כהן מנהריה שרץ איתה בכל המרתונים. תרוצו, אבל אל תשכחו את הזהות, אל תורידו את הציצית, אל תורידו את הכיפה", הפצירה בתלמידים. "אתם תגיעו ותצליחו".

הרב עופר ארן, ראש ישיבת אמית אלירז: "דמותו של אלירז מלווה את הישיבה מידי יום. הערכים אותם ייצג אלירז סוללים עבור תלמידי הישיבה את הדרך להיות אנשים טובים יותר, תורמים לחברה, מוכנים להתאמץ ולהשקיע ואוהבי תורה. לקראת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, חשוב היה לנו לחבר את קהילת העיר פתח תקוה לאלירז ולמשפחתו, שגם הם ייחשפו לאישיותו המיוחדת. אנו נמשיך ונזכיר את פועלו של אלירז בפעילויות שונות, בלמידה ותוך תרומה לקהילה".